מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ראב"ד על ספרא — מאמר ה׳

אשאם עשאה לסמיכה שירי מצוה פי' שלא סמך מעלין עליו כאלו לא כפר וכפר מפרש לה בזבחים בפ"ק [ו.] כפר בעשה דאיכא גביה לא כפר סמיכה משום דהוה ליה דלאחר שחיטה מאי טעמא דכל כמה דלא שחיט בעמוד וסמוך קאי:
בואיכא דמפרשי ליה כפר גברא לא כפר קמי שמיא פי' כפר גברא דאפי' עשה דסמיכה כפר לא כפר קמי שמיא. דלא עבד מצוה מן המובחר:
געליו ר' שמעון אומר את שעליו חייב באחריותו פי' מי שאמר הרי עלי עולה חייב באחריותי דהכי קא דריש ליה עליו לכפר מי שאמר עלי זקוק עד שעת כפרה אבל אמר הרי זה אם אבד אין זקוק לו: