מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ראב"ד על ספרא — מאמר ז׳

אעולה לשם עולה [אישים וכו'] לאפוקי כבבא דלא ובשר שנצלה על גבי גחלים עוממות ולא נצלה כל צרכו נקרא כבבא על שם גחלים כבות. כלומר שתהא כוונתו לשרוף אותם על גבי מערכה ולא שקיים בהם מצות הקטרה. מיעט על הגחלים עוממות. ואח"כ יטלם משם בבית הדשן:
בובמס' סנהדרין [ע:] אמרינן כבשר כיבה דאכלי גנבי ובעירובין פ' בכל מערבין [כט:] ליתי (אוגני) [צ"ל סוגייני] דעורבתא וניכביה וניכול כלומ' לא יצלה אותו כל צרכו:
גריח לשם ריח לאפוקי איברים שצלאן והעלן דלא והכי מפרש בזבחים פ' בית שמאי [מו:].