מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ראב"ד על ספרא — מאמר ב׳

אאמר ר' יהודה מה אם נקבות שבבהמה שלא כשרו לבא עולות כשרו לבא שלמים נקבות שבעוף שכשרו וכו' מאי איכא בין ר' יהודה לר' שמעון זה הדין שאתה דן שהוא לזכר שבעופות שיקרב שלמים דהא מעולת בהמה קא אמרת ודיו לבא מן הדין להיות כנדון מה עולת בהמה זכר ולא נקבות אף שלמי עוף זכר ולא נקבה:
באלא יכול אני לדון שאף נקבות יקרבו שלמים דנקבות דעוף מנקבות דעוף דיינינן אלא שהכתוב מיעט כל העופות משלמים: