מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמלחמות השם — חלק ראשון 2
אנזכרו בו דעות הקודמים בזה הדרוש.
בואולם דעות הקודמים מצאנום בזאת החקירה בתכלית מן החלוף. וזה שקצתם אמרו שהעולם נתחדש ונפסד פעמים אין תכלית להם. וקצתם אמרו שכבר התחדש פעם אחת לבד. ואלו נחלקו לשתי דעות. מהם מי שיראה שהעולם נתחדש מדבר, והוא אפלטון והאוחזים דרכו מהאחרונים. ומהם מי שיראה שהעולם נתחדש מלא דבר במוחלט, והם הראשונים מן המדברים, כמו יחני המדקדק, לפי מה שספר ממנו אבן רשד בפירושו למה שאחר הטבע, ואחריהם נמשכו המדברים בזה הדעת. וכבר נטו לזה הדעת הפלוסוף המעולה הרב המורה ורבים מחכמי תורתנו. וקצתם אמרו שהעולם הוא קדמון, והוא הפלוסוף והנמשכים אחריו. והוא מבואר שסבת חלופם באלו הדעות הוא אם מפני התחלפות הענינים שלקחו מהם ראייה מטבע הנמצאות, אם מפני שלחצה אותם התורה, אם להתקבץ שתי הסבות יחד.