מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

משפטי עוזיאל — חלק ב, יורה דעה מהד' תניינא 52

א(ליו"ד סימן רס"ז).
בבדין בן הבא מן הנכרית
גי"ג תשרי הת"ש.
דלידידי וחברי הרב הגאון אשכול הכופר כמוהר"ר ח' ל' אוירבאך יצ"ו, ירושלים.
הידידי הרב!
ורק עתה פניתי לעיין בהערתו החשובה ממ"ש: בגמ' לא תנסיב כותית ושפחה דלא ליזיל זרעך בתרה (יבמות ק ב) ואען ואומר: פירושו בסוגית הגמ' הוא נכון. שכל זמן שהבן הבא מן הנכרית לא התגייר, הרי הוא כגוי גמור, אבל משהתגייר אהני לו זרע האב להיות נקרא מזרע ישראל לענין כהונה, דהלא גר שנתגייר מותר לבוא בקהל ישראל כאילו נולד מישראל, אבל הגיורת נאסרת לכהונה משום שאינה ישראלית גמורה, אבל כשהתגייר חוזר ונקרא מזרע ישראל, הואיל ונזרע מישראל, וזהו גם טעמא דרשב"י דמכשיר בנזרעו בתוליה מישראל אעפ"י שאינה מזרע ישראל לגמרי, משום דקרא דבתולה מזרע ישראל בא להקל שכל שנזרע מישראל או בישראל כשרה לכהונה. והנלע"ד כתבתי.