מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

נודע ביהודה מהדורא תנינא — יורה דעה 177

אתשובה
בלכבוד אהובי האלוף התורני מוה"ר נתנאל מו"צ דק"ק מארשינא י"ץ:
גמה ששאל בסופר שהיה לו לכתוב שם אדני וטעה וסבר שראוי לו לכתוב שם העצם וכתב ג' אותיות ראשונים ונזכר והורה לו מורה אחד שמן היו"ד יעשה א' ויגרור רגל הה"א ומן הוי"ו יעשה נו"ן: הנה ח"ו לעשות כן ולשלוח יד בשם העצם למחוק ממנו כלל שכיון שבעת שנכתבו ב' אותיות ראשונים כבר נתקדשו כמבואר במסכת שבועות ל"ה וביו"ד סימן רע"ו סעיף יו"ד אם כן אפילו כשכתב הוי"ו לא פקעה קדושתן אף שעתה אין שום פירוש לג' אותיות כבר נתקדשו. ותדע דאם כן למה מחלק שם בגמרא בין ב' אותיות ראשונים של שם הויה ב"ה בין צב ושד הוה ליה לחלק בשם הויה גופא בין שלש אותיות לשנים א"ו הא ליתא. והמורה הורה, כבן סורר ומורה, ועלינו רוח ממרום יערה, לקדש שם הנכבד והנורא, ולהורות כתורה. דברי הד"ש: