מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

אגרא דכלה — ביאורים על מדרשים, תרגומים ופירוש רש"י לפרשות בראשית נח ולך לך, רש"י 16

אשפחה מצרי"ת (בראשית טז א). בת פרעה וכו'. דמה משמיענו שהיתה מצרית, וגם הוה ליה למימר ממצרי"ם, ומצרי"ת משמע המיוחדת דהיינו בת מלך:
בלקול שרי (בראשית טז ב). לרוח הקודש שבה. דהוה ליה למימר ויעש כן אברם, ומדקאמר וישמע, גם תיבת לקו"ל, נשמע שאברהם שמע והבין שקולה היא קול רוח הקודש החופף עליה:
גותקח שרי (בראשית טז ג). לקחתה בדברים וכו'. דלא יפול לשון קיחה על בן אדם: מקץ עשר שנים. מועד הקבוע וכו' (יבמות ס"ד ע"א). דאם לא כן מה משמיענו שהיה מקץ עשר שנים:
דויבא אל הגר ותהר (בראשית טז ד). מביאה ראשונה. דהוה ליה למימר ויבוא אליה ותהר, אך הוא להורות שהיה עדיין שמה הגר, דהיינו שלא נעשית עדיין כלי מביאת האיש, רק היתה עדיין בתולה ותיכף הרתה: ותקל גבירתה בעיניה (בראשית טז ד). אמרה שרה זו וכו', ואני נתעברתי מביאה ראשונה. ר"ל אפילו א"ת שהיא בטבע עקרה ולא זכתה לנס, הנה גם להתעבר מביאה ראשונה הוא בדרך נס וזכיתי לנס:
האנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך (בראשית טז ה). כל בינ"ך שבמקרא חסר, וזה וכו', שהכניסה עין הרע וכו'. ר"ל תיבת וביני"ך מלא, מורה דבר הנוגע מבינך לבין אחרים, היינו בנך היוצא מחצליך לבטן האשה, לזה ישפוט י"י. וזה שאמר שהכניסה עין הרע, ולזה יורה תיבת "אנכי שאמרה בתחילה, ר"ל אני אפעול זה שאכניס עין הרע, וזה שציין רש"י מקודם "אנכי וגו', והבן:
וותענ"ה שרי (בראשית טז ו). אף על פי שלא שמע וכו'. דהוה ליה למימר ותקרא שמו ישמעאל, אך הוא להורות דאברהם כיון ברוח הקודש: