מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםאור נערב — חלק ז, אות ה
אהא – עצמה, בבואה בראש תיבה, הרמז לבינה. ובבואה בסוף תיבה, הרמז למלכות:
בהבל – ז׳ הבלים, ז׳ מדות:
גהגדה – מצד החכמה:
דהדום – מלכות:
ההדס – ג׳ אבות, ומלכות הדסה:
והדר – בתפארת או בנצח:
זהוא – בכתר, או בבינה, או בתפארת, או במלכות:
חהוד – נקרא כן, בהיותה נאחזת בגבורה ובינה:
טהוה – רמז ה׳ עלאה, ה׳ תתאה, ו׳ באמצעיתא:
יהוי – תפארת מסתלק עם הברכות אל הבינה:
יאהיא – מלכות:
יבהיכל – מלכות:
יגהלכה – מלכות:
ידהלל – מלכות, שאינו גמור, וגמור מצד הבינה, או בינה עצמה:
טוהללויה – מלכות מצד התפארת:
טזהנני – מלכות:
יזהר – מלכות, והכל לפי שם המתלוה:
יחהתקפתא – מלכות מצד החסד: