אור נערב — נספח: הקדמות 2
אהקדמת ר' משה באסולה
באמר הצעיר משה בסולה
געלי לשבח אל החכם כמהר' גדליה בן הרב המחבר זצ"ל כי שמר ברית אחים ואהבתו הקדומה בארץ הצבי תוב"ב עקד שהביאני אל הדר תורתו והעמידני על ימינו לעזרו לסמכו ולתמכו להרים מכשול מדרך הספר הנכבד הלז
דוהחוט המשולש עמנו ה"ה הישיש ונעלה רבי ישראל עושה חיל ברב עוז ותעצומות במלאכת הדפוס לשם שמים ובאמונה באופן כי בטחנו בחסד אל יהיה מוגה כהלכתו כפי' סדר עבודת יום הכפורים וכל שלו ושחיתה לא ישתכח ביה.
הוליודעים ינעם ועליהם תבא ברכת שמים מעל:
וואלה הדברים אשר דבר משה בסולה בראותו החבור ומעלתו ואת יקר תפארת גדולתו:
זכל ישראל יש להם חלק בעולם הנשמות החשובות חצובות מתחת כסא עושה ארץ בכחו ובתבונתו נטה שמים. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלדים את בני ישראל לטהר רעיונים ולשית בטחות חכמה לאור באור החיים ונעלמה מעיני כל חי. עד עת בא החכם בנו יצ"ו והוציא חמה ממקומה להאיר לארץ ולדרים באור חברוהו שרים. קראוהו נדיבי העם טעמו וראו מתקו וערכו. וכל איש ישאנו בחשקו בחיקו:
חוזה חלקי מכל עמלי. להביא תשורת שירת מהללי.
טלכו נא זמירי רנני ושירי
ילהלל לפאר לעושה מאורים:
יאונטע בחכמה שלחיו בפרדס
יבוהאיר באור זה למרפא בשרים:
יגמתוקן ויפה כשוהם וישפה
ידונערב לכל פה בצוף ה-דבורים:
טווהיה במטמון ונסתר להמון:
טזבארץ צבי היא בחדרי חדרים:
יזעדי קם גדליה ואמר יהי אור
יחכחום צח עלי אור וגלה סתרים:
יטעודני אל לבי מדבר. ואוסיף לחבר:
כקחה דוד אור נערב כמוצא שלל רב:
כאלאיש גדל ורב כאריה ברחובות:
כבובו תמצא סודות מדובר נכבדות:
כגבמסבת מדות ותקון מחשבות:
כדוסוד כתר עליון וחכמה רום חביון:
כהובינה באפריון רחוקות וקרובות:
כוגדולה בימינא גבורה בה דינא:
כזכהר מור ולבונה וחומות נשגבות:
כחומדת תפארת באמצע נקשרת:
כטונצח אוגרת לשובב בנתיבות:
לוהוד ויסוד גילה למלכות הכלה:
לאוחוזרות חלילה ועל מלאת יושבות:
לבבתוכו כל עושר ובו כושר יושר:
לגלמספר העשר בריאות גם טובות: