מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםבית יעקב על התורה — תולדות 25
אויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. היינו שיצחק ראה ברוח קדשו את נשמת הגרים שעתידים לצאת מעשו ולהתנטע בישראל. ולכן לעתיד כתיב (זכריה ט׳:ז׳) והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו, היינו שאז יאבד עשו לגמרי, וכן כתיב (עובדיה א׳:י״ח) ולא יהיה שריד לבית עשו. ולעת עתה נקרא כי ציד בפיו, כדאיתא בזוה"ק (משפטים צה:) ואית נשמתין עשיקין וכו' עד שיעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו: