בני מחשבה טובה — סדר אמצעי ויסוד החברה 5

אוְהִנֵּה לִכְאוֹרָה הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמַּתְחִיל הַפָּשׁוּט שֶׁלֹּא טָעַם טַעְמָהּ שֶׁל מַחֲשָׁבָה וְדִמְיוֹן עִלָּאָה, יִשְׁאַל שְׁאֵלָה חֲזָקָה לִכְאוֹרָה, מָה כָּל הַחֲרָדָה חֶרְדַּת הַכָּבוֹד שֶׁאָנוּ חֲרֵדִים לִקְרַאת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדִּמְיוֹן לְהוֹצִיאָם וּלְשַׁכְלְלָם בָּנוּ.

באֵיזֶה מַחְשָׁבָה בִּכְלָל יֵשׁ בָּנוּ, וּלְאֵיזֶה דָּבָר הֵם מֻכְשָׁרִים, רַק לַחְשֹׁב וּלְדַמּוֹת צוּרַת עֵץ וְאֶבֶן, רַק צוּרַת וּמַחְשְׁבוֹת גּוּפָנִיּוֹת וּמָה יוֹעִילוּ לָנוּ מַחֲשָׁבָה וְדִמְיוֹן כְּאִלּוּ, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁאֲפִלּוּ אִם מַחְשַׁבְתֵּנוּ חֲזָקָה אָז וְרוֹצִים אָנוּ לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה אֱלֹקִית גם כן חֲסֵרָה לָנוּ מָה לַחֲשֹׁב, כִּי דָּבָר גּוּפָנִי שֶׁנְּצַיֵּר אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּאֵיזֶה דִּמְיוֹן וְגוּף אָסוּר, כְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, וּבִפְרָט בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה וּבִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה, וּלְדַמּוֹת וְלַחְשֹׁב צוּרָה רוּחָנִית מֻפְשָׁטָה מֵעוֹלָם הַזֶּה אֵין מַחְשַׁבְתֵּנוּ מֻכְשָׁרָהּ וִיכוֹלָה.

גוְאִם כֵּן לָמָּה לָנוּ לְחַזֵּק לְהַרְחִיב וּלְשַׁכְלֵל אֶת מַחְשַׁבְתֵּנוּ, הַאִם מַחְשָׁבָה וְדִמְיוֹן שֶׁבִּיכָלְתָּם רַק לַחְשֹׁב וּלְדַמּוֹת מֵהַרְבֵּה בָּתִּים, אֲנָשִׁים, וּשְׁאָר דְּבָרִים גּוּפָנִיִּים וכו', כְּשֶׁהֵם מִתְרַחֲבִים יוֹעִילוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הָאִישׁ וּלְהעמידהוּ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ בְּעוֹדֶנּוּ בְּגוּפוֹ בְּעוֹלָם הַזֶּה!

דוּלְפִי שֵׂכֶל הַפָּשׁוּט יְכוֹלָה הִתְרַחֲבוּת מַחֲשָׁבָה כָּזוֹ עוֹד לְהַשְׁלִיךְ אֶת הָאָדָם לִידֵי הַזָּיָה וְלַעֲשׂוֹתוֹ לְבַעַל דִּמְיוֹן שָׁוְא.

האֲבָל כָּאָמוּר שְׁאֵלָה כָּזוֹ מַתְאִימָה רַק לְמִי שֶׁמַּתְחִיל עַתָּה בַּעֲבוֹדַת הַמַּחֲשָׁבָה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שִׁכְלְלָהּ וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא טָעַם טַעְמָהּ שֶׁל מַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא שָׁקוּעַ רַק בַּעֲבוֹדוֹת וּפְעֻלּוֹת גּוּפוֹ וְגַם מַחֲשַׁבְתּוֹ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ רַק לְפִי צָרְכֵי גּוּפוֹ, אֵיךְ יֹאכַל, יִשְׁתֶּה, צִיּוּרֵי דִּמְיוֹן סְחוֹרָתוֹ וכו' וְעִקַּר מַחְשַׁבְתּוֹ עוֹדֶנָּה טְמוּנָה בּוֹ וְלֹא הוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ הַחוּצָה, לָכֵן דּוֹמֶה לוֹ שֶׁהִתְגַּלּוּת מַחֲשָׁבָה וְדִמְיוֹן שֶׁהוּא נִיצוֹץ נְבוּאָה שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עַתָּה מִמֶּנָּה גַּם כֵּן רַק גִּדּוּל וְהִתְרַחֲבוּת מַחְשָׁבָה כְּגוֹן אֵלּוּ הִיא וְשׁוֹאֵל.

ווּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים רַחֲמָנָא לִיצְּלָן שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁיֵּעָשֶׂה מֶלֶךְ וַיְהִי בַּבֹּקֶר וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וַיֵּבְךְּ ויֹאמַר מָה אִם לְפַרְנָסַת בְּנֵי בֵּיתִי לְבַד הוּא מֻכְרָח לְסַבֵּב אֶת כָּל עִירוֹ עַד שֶׁמּוֹצֵא בִּיגִיעָה רַבָּה, הִנֵּה עַתָּה כְּשֶׁיִּתְגַּדֵּל לְמֶלֶךְ וְיִצְטָרֵךְ לְפַרְנֵס אֶת כָּל חֵילוֹ וּצְבָאָיו לֹא יַסְפִּיק לוֹ אַף אִם יְסוֹבֵב אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְאִם כֹּחַ אֲבָנִים כּוֹחוֹ לַחֲזֹר עַל כָּל פִּתְחֵי הָעוֹלָם לְפַרְנָסָתָם.

זוְכָל זֶה הוּא מִפְּנֵי שֶׁמּוֹדֵד אֶת מַלְכוּתוֹ בְּמִדָּה שֶׁל עֲנִיּוּת, שֶׁיְּפַרְנֵס אֶת כָּל חֵילוֹ רַק עַל יְדֵי שֶׁיְּסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים כְּמוֹ שֶׁמְּפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ בַּעֲנִיּוּתוֹ רַחֲמָנָא לִיצְּלָן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְרוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ מֵעַל אֶבְיוֹנוּתוֹ שֶׁיָּבִין שֶׁאָז כָּל אֹפֶן פַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה אַחֶרֶת.

חאֲבָל נַנִּיחַ אֶת הַשּׁוֹאֵל בְּמַצָּבוֹ וְנַעֲנֶה לוֹ כְּטָעוּתוֹ.

טהַמַּחֲשָׁבָה מֻכְשָׁרָה הִיא לְפִי דַּעְתְּךָ לַחֲשֹׁב וּלְצַיֵּר רַק גּוּפָנִיּוּת וְהִיא בְּעַצְמָהּ לְפִי זֶה רַק כֹּחַ גּוּפָנִי לֹא יוֹתֵר מִן הַחוּשִׁים.

יוְלָמָה בְּחוּשֶׁיךָ כְּשֶׁרוֹצֶה אַתָּה לְמָשָׁל לְהַבִּיט עַל מֶרְחָק פַּרְסָה מֻכְרָח לִהְיוֹת שֶׁטַח מִגְרָשׁ שֶׁל פַּרְסָה, וּבְמַחְשַׁבְתְּךָ וּבְמוֹחֲךָ שֶׁגָּדְלוֹ רַק כְּכַף אִישׁ יָכוֹל אַתָּה לְצַיֵּר לְךָ דִּמְיוֹן אַף שֶׁל עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת וְכַדּוֹמֶה.

יאוְהִנְּךָ רוֹאֶה אֵיפָה שֶׁמַּחֲשָׁבָה כְּשֶׁהִיא לְעַצְמָהּ אֵינָהּ בֶּאֱמֶת חוּשִׁית גּוּפָנִית, רַק שֶׁנּוֹשְׂאָהּ עַל פָּנֶיהָ צִיּוּר גּוּפָנִי וְכַאֲשֶׁר נְנַסֶּה אָנוּ בְּשִׂכְלֵנוּ לְהַפְרִישׁ זֶה מִזֶּה, הַדִּמְיוֹן עִם הַמַּחֲשָׁבָה, מִן הַצּוּרָה שֶׁחוֹשֶׁבֶת וּמִצְטַיֶּרֶת עֲלֵיהֶם צִיּוּר שֶׁקִּבְּלוֹ מִן הַחוּשִׁים אָז תִּשָּׁאֵר מַחֲשָׁבָה רוּחָנִית שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים אוֹתָהּ, עַד שֶׁנּוּכַל לָדַעַת וְלֵאמֹר מַהוּ.