מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

בני מחשבה טובה — סדר הדרכה וכללים 5

אכָּל דָּבָר טוֹב, מַדְרֵגָה וּמִדָּה טוֹבָה שֶׁתִּשְׁמַע אוֹ תִּרְאֶה בְּאֵיזֶה סֵפֶר, שֶׁהָיָה בְּאִישׁ צַדִּיק, אַל תִּתְיָאֵשׁ לֵאמֹר אֵין זֶה לְפִי עֶרְכִּי, רַק אַדְּרַבָּא, תַּחְמֹד אֵלָיו וְתֹאמַר, הֲלֹא גַּם הוּא הָיָה יְלוּד אִשָּׁה כָּמוֹנִי, וְאִם הָיָה הוֹלֵךְ בָּטֵל כָּמוֹנִי גַּם כֵּן לֹא הָיָה מַגִּיעַ אֵלָיו, וּלְמָה זֶה לֹא אַגִּיעַ גַּם אֲנִי לוֹ.
בוַאֲפִלּוּ אִם תִּשְׁמַע פְּשַׁט עַל אֵיזֶה פָּסוּק אוֹ גְּמָרָא וְהַדָּבָר יָפֶה בְּעֵינֶיךָ, תִּצְטַעֵר, וְלָמָּה לֹא אָמַרְתִּי גַּם אֲנִי כְּמוֹתוֹ, הֲלֹא גַּם הוּא הָיָה יְלוּד אִשָּׁה כָּמוֹנוּ כַּנַ"ל.
גוממה נפשך טוֹבָה הַחֶמְדָּה זוֹ, כִּי אִם תִּזְכֶּה לָבֹא אֵלֶיה יִשְׂמַח אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְתָגֵל נִשְׁמָתְךָ בְּקִרְבְּךָ, וְאִם לָאו, גַּם כֵּן לֹא עָבְרָה הַחֶמְדָּה לְבַטָּלָה, וְהַכְּלָל הַזֶּה תֵּדַע, שֶׁכָּל רַעְיוֹן וְרָצוֹן בֵּין טוֹבִים וּבֵין רָעִים ח"ו שֶׁעוֹבְרִים בְּאִישׁ אֵינָם חוֹזְרִים רֵיקָנִים, אֶחָד לְאֶחָד נִתְקַבֵּץ וְאַחַת לְאַחַת נִקְבַּע בַּנֶּפֶשׁ, וּבִנְיָן מֵהֶם נִבְנָה.
דיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁעוֹלה בְּאִישׁ מִדָּה רָעָה רַחֲמָנָא לִיצְּלָן רָעָה הַרְבֵּה מֵעֶרְכּוֹ, וְהוּא מִשְׁתָּאֵה בְּעַצְמוֹ, מֵאַיִן בָּא אֵלַי כָּל כָּךְ נְמִיכֻיּוֹת, אֲבָל כַּנַ"ל רַעֲיוֹנוֹת וּרְצוֹנוֹת דַּקּוֹת כִּשְׂעָרוֹת נִקְלְטוּ בּוֹ, לֹא יְדָעָם וְלֹא הִרְגִּישָׁם מִגֹּדֶל דַּקּוּתָם, וּבְקִרְבּוֹ נִתְעַבּוּ וְנִתְגַּדְּלוּ, וְאָז מִתְרָאִים וּמִתְגַּלִּים בּוֹ בְּצוּרַת מִדָּה מְגֻנָּה וְגוּשׁ עָכוּר רַחֲמָנָא לִיצְּלָן.
הוְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל מַחֲשָׁבָה וְרָצוֹן טוֹב שֶׁתַּעֲלֶה בְּקִרְבְּךָ אֲפִלּוּ אִם לֹא תַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם, יִתְעַבּוּ וְיִתְגַּדְּלוּ וְיִתְרָאוּ בְּךָ בְּמִדָּה וּמַחֲשָׁבָה קְדושָׁה.