מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםבעל שם טוב על התורה — בראשית 102
אכשאדם מדבר דיבור טוב, והדיבור הוא החיות של האדם, והחיות הוא ממנו יתברך שמו, אז הדיבור סלקא לעילא ומעורר הדיבור העליון, ומשפיע עליו יותר חיות מלמעלה, אבל כשהוא מדבר דיבור רע, אזי יוצא ממנו החיות, ולעילא גם כן לא סלקא, אז קרוב הדבר להיות נפסק ממנו כל החיות לגמרי, וזהו מה שאומרים העולם, ער האט אויס גירעט: (צוות הריבש די"ב ע"ב ליקוטים יקרים ד"ד ע"ב). [ועיין לקמן פ' וישלח אות י"ג.]