מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר ההגיון — חלק ח׳
הַנּוֹשֵׂא וְהָעֵסֶק. הַנּוֹשֵׂא הַמֻּחְלָט וְהַמֻּגְבָּל. מְיֻחָד וּבִלְתִּי מְיֻחָד.
א הַנּוֹשֵׂא הוּא הַדָּבָר שֶׁיִּתְחַבֵּר אֵלָיו מָה, וְיִתְחַלֵּק לְנוֹשֵׂא וָעֵסֶק. הַנּוֹשֵׂא הוּא שֶיְּקַבֵּל בּוֹ, אוֹ עָלָיו, מָה.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאֵשׁ לַחֹם.
עֵסֶק – שֶעָלָיו יַעֲסֹק עוֹסֵק.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַמַּרְאֶה – עֵסֶק לִרְאוֹת.
ב הַנּוֹשֵׂא יִתְחַלֵּק לְמֻחְלָט וּמֻגְבָּל. הַמֻּחְלָט הוּא שֶיִּתְחַבֵּר לוֹ מִתְחַבֵּר בְּלִי שׁוּם גְּבוּל וּתְנָאי.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאֵשׁ שֶׁמִּתְחַבֵּר לוֹ הַחֹם בְּהֶחְלֵט.
הַמֻּגְבָּל – שֶׁיִּתְחַבֵּר לוֹ הַמִּתְחַבֵּר לְפִי עִנְיָן אֶחָד אוֹ הַבְחָנָה אֶחָד.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַכּוּשִׁי נוֹשֵׂא לַלֹּבֶן לֹא בִּבְחִינַת כֻּלּוֹ, אֶלָּא בִּבְחִינַת אֶחָד מֵחֲלָקָיו, דְּהַיְנוּ הַשִּׁנַּיִם.
ג עוֹד מִתְחַלֵּק הֵנּוֹשֵׂא לִמְיֻחָד אוֹ בִלְתִּי מְיֻחָד.
הַמְיֻחָד הוּא שֶמִּתְיַחֵד לְמִקְרֵהוּ, שֶלֹּא יִמָּצְאוּ זֶה בְלֹא זֶה.
דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַחֹם וְהָאֵשׁ לֹא יִמָּצְאוּ זֶה בְלִי זֶה.
הַבִּלְתִּי מְיֻחָד הוּא שֶאֵינוֹ מְיֻחָד עִם מִקְרֵהוּ, אֶלָּא יִמָּצֵא הַמִּקְרֶה הַהוּא גַּם בְּזוּלָתוֹ.
דֶּרֶךְ מָשָל: הַבַּעַל חַי וֶהֱיוֹת נִרְאֶה, כִּי כָל בַּעַל חַי נִרְאֶה, אַךְ יֵשׁ נִרְאֶה שֶאֵינוֹ בַעַל חָי.