הקדמה לספר הזוהר — חלק מ״ד
מד. ומטרם י"ג שנה לא יצויר שום גילוי אל הנקודה שבלבו. אלא לאחר י"ג שנה כשמתחיל לעסוק בתורה ומצוות, ואפילו בלי שום כוונה, דהיינו בלי אהבה ויראה כראוי למשמש את המלך, גם אפילו שלא לשמה – מתחילה הנקודה שבלבו להתגדל ולהראות פעולתה. כי "מצוות אינן צריכות כוונה", ואפילו המעשים בלי כוונה מסוגלים לטהר את הרצון לקבל שלו, אלא רק בשיעור דרגה הא' שבו המכונה דומם. ובשיעור שמטהר חלק הדומם של הרצון לקבל, בשיעור הזה הוא הולך ובונה את התרי"ג אברים של הנקודה שבלב, שהיא הדומם דנפש דקדושה.
וכשנשלם בכל תרי"ג מצוות מבחינת המעשה, נשלמו בזה כל תרי"ג אברים של הנקודה שבלב, שהיא הדומם דנפש דקדושה. שרמ"ח איבריה הרוחניים נבנים ע"י קיום רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידיה הרוחניים נבנים ע"י קיום שס"ה מצוות לא תעשה – עד שנעשית לפרצוף שלם דנפש דקדושה. אז הנפש עולה ומלבשת את ספירת המלכות אשר בעולם העשיה הרוחני, וכל פרטי דומם צומח חי הרוחניים שבעולם ההוא הנמצאים כנגד ספירת המלכות ההיא דעשיה, משמשים ומסייעים את פרצוף הנפש דאדם שעלה שם. דהיינו בשיעור שהנפש מַשְׂכֶּלֶת אותם. שהמושכלות ההן נעשות לה מזון רוחני, הנותן לה כוח להתרבות ולהתגדל עד שתוכל להמשיך אור ספירת המלכות דעשיה בכל השלמות הרצויה ולהאיר בגוף האדם.
ואור השלם ההוא מסייע לו לאדם להוסיף יגיעה בתורה ומצוות ולקבל יתר המדרגות. וכמו שאמרנו שתכף עם לידת גופו של האדם נולדת ומתלבשת בו נקודה מאור הנפש, כן כאן, כשנולד לו פרצוף הנפש דקדושה נולדת עמה גם נקודה ממדרגה העליונה ממנה, דהיינו בחינה אחרונה מאור הרוח דעשיה המתלבשת בפנימיות פרצוף הנפש. וכך היא הדרך בכל המדרגות, שכל מדרגה שנולדת, יוצאת בה תכף בחינה אחרונה ממדרגה העליונה אליה. כי זה כל הקשר בין עליון לתחתון עד רום המעלות. וכך בסגולת נקודה זו שיש בה מהעליונה, היא נעשית מסוגלת לעלות למדרגה העליונה, ואכמ"ל.