מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהשפעה; הלימוד המרכזי של הקבלה — מאמרי בעל הסולם עם פירוש הרב גוטליב, הערבות 26
בכו. ותדע שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא ששלח הקב"ה לישראל ע"י משה רבינו קודם קבלת התורה. כמ"ש (פרשת יתרו פרק יט פסוקים ה-ח):
גועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. ויבוא משה ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, וַיָּשֶׁב משה את דברי העם אל ה'. ע"כ.
דוהנה לכאורה הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, אם אחד מציע לחברו לעשות איזו עבודה ורוצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעֵין של תוכן העבודה ההיא, וגם שכרה, אשר אז נמצא מקום למקבל לעיין בה, אם למאן או להסכים. וכאן בב' מקראות האלו אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמה של העבודה ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי", ואינו מפרש לנו, לא את הקול ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", שאינו מוכח מתוכו אם היא מצוה עלינו, דהיינו להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או היא הבטחה טובה אלינו.
הגם יש להבין הקשר שיש כאן לסיום הכתוב: "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס ויונתן בן עוזיאל והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה, ו[כן] כל המפרשים רש"י ורמב"ן וכו'. והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס אשר 'כי' הזה הוראתו 'אף על פי'. ויפרש: והייתם לי סגולה מכל העמים אע"פ שלי כל הארץ. ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.
ואולם פירושו זה אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו, 'כי' משמש בארבע לשונות: אִי, דִּלְמָא, אֶלָּא, דְּהָא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אע"פ.
חאח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו אם היא מצוה וחובה להתאמץ בדבר זה, או היא הבטחה טובה. גם מילים הללו 'ממלכת כהנים' אין להן פירוש ואין להן חבר בכל התנ"ך.
טובעיקר צריך להגדיר כאן על כל פנים איזה הבחן בין 'ממלכת כהנים' ובין 'גוי קדוש'. שהרי לפי המשמעות הרגילה של כהונה הרי זו בחי' אחת עם קדושה, ממילא מובן שממלכה שכולה כהנים הרי זה גוי קדוש. אם כן המילים 'גוי קדוש' מיותרות.