מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהשפעה; הלימוד המרכזי של הקבלה — מאמרי בעל הסולם עם פירוש הרב גוטליב, הערבות 29
בוזהו שהשמיעונו חז"ל בביאור הסיום: "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו: "אלה הדברים" – לא פחות ולא יותר. שקשה, מֵהֵיכִי תֵּיתֵי (מהיכן ניקח חשש) שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו על כך, שלא מצאנו דוגמתו בכל התורה, ואדרבה מקרא כתוב עליו (במדבר יב, ז): "בכל ביתי נאמן הוא".
גלא פחות ולא יותר
כט. ובאמור מובן היטב. כי בענין ציור העבודה על אופיה האחרון, כמבואר במילים של "ממלכת כהנים", שהיא ההגדרה הסופית של "ואהבת לרעך כמוך" – הנה באמת שהיה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו, להתעכב ולא לגלות להם בפעם אחת צורת העבודה בהפלגה גדולה ורמה כזו, מפחד פן לא יתרצו בני ישראל להסתלק מכל קניינים הגשמיים ולמסור כל הונם ורכושם לה', כהוראת המילים "ממלכת כהנים".
דבדומה למה שכתב הרמב"ם (פ"י מהל' תשובה ה"ה), אשר נשים וקטנים אסור לגלות להם ענין העבדות הנקיה שמחויבת להיות על מנת שלא לקבל פרס, רק להמתין עד שיגדלו ויתחכמו ויהיה להם האומץ להוציא אל הפועל את זה, כמ"ש לעיל. ולפיכך הקדים אליו השי"ת האזהרה הנ"ל "לא פחות", אלא להציע להם את האופי האמיתי עם כל הפלגתו הנשגבה המתבטאת במילים "ממלכת כהנים".
זוכן בענין מתן־השכר המוגדר במילים "וגוי קדוש", היה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו לפרש ולהרחיב להם ביותר את הנועם והעידון הנשגב הטמון בדבקותו ית', כדי להתאימם ולקרבם שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, להסתלק לגמרי מכל קנייני עולם הזה כבחי' כהנים. לפיכך הגיעה אליו האזהרה: "ולא יותר". רק לסתום ולא לפרש כל בחי' מתן השכר הכלול במילים הללו של "וגוי קדוש" בלבד.
חטעם הדבר, כי אם היה מגלה להם ההפלגה הנפלאה שבמהות השכר, הנה אז בהכרח שהיו משתבשים ומקבלים את עבודתו ית' על מנת להשיג לעצמם את השכר הטוב הזה, שזה היה נחשב לעובד את עצמו ולאהבה עצמית, שנמצאת כל הכוונה מסורסת כנ"ל (באות יג) עש"ה.
יוהנה נתבאר, אשר על שיעור המילה של צורת העבודה המתבטאת ב"ממלכת כהנים", נאמר לו "לא פחות". ועל שיעור הסתום של מתן השכר המתבטא במילים "וגוי קדוש", נאמר לו "ולא יותר".