מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

חיים וחסד — חלק רצ״ז

לך דומיה תהלה (תהלים סה, ב). דומיה מלשון מדמה, פירוש זה שאנו מדמין עצמינו להדבק במדותיו הוא תהלה, שהם נאים ומתוקנים מאוד ומפוארים בעינינו ויש חשקות להדבק שם: