חיים וחסד — חלק תקמ״א

נדר נקרא מה שהלב מחייב, והוא לשון נדר שהוא התענוג, מחמת שיש לו תענוג מזה הדבר הוא עושה דירה בזה המקום, ועל כן נדר הוא בבינה (ע"ח שכ"ט פ"ה):