מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי מוהר"ן — חלק ק״ו
אאַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ יְיָ (תהילים מ״א:ב׳):
אאִיתָא, דְּאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וְעַל זֶה צָרִיךְ רַחֲמָנוּת, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה.
אוַעֲנִּיּוּת זֶה בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, בִּכְלָלוּת – עַל אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ הַבַּעַל שֵׂכֶל לְהַשְׂכִּילוֹ; וּבִפְרָטוּת – עַל הָאִישׁ עַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, וְהוּא נִקְרָא קַטְנוּת הַמֹּחִין, וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין. וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין, וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים.
אוְזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'.
אפֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, נִתְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת: אֵל, הוּא חֶסֶד, עַל דֶּרֶךְ (תהילים נ״ב:ג׳): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה', הוּא רַחֲמִים, עַל דֶּרֶךְ (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה'.
בוְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, וּמַשְׂכִּיל עַצְמוֹ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין,
באֲזַי: בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה' – נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין.
בוְאִם לֹא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, עֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּשְׂכִּיל אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר גַּם אֶצְלוֹ: