ליקוטי מוהר"ן, רכ״ז

אשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד, שֶׁדָּרַשׁ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים: ה' יַעְזֹר (ב"פ) –

אכִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קכ״ט:ו׳): יִהְיוּ כְּחָצִיר גַּגּוֹת וְכוּ', שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְכוּ', וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' וְכוּ'. כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת ה' בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִין עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה,

אאֲבָל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁקּוֹצְרִין, אוֹמְרִים הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה:

ליקוטי מוהר"ן — חלק רכ״ז