מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי מוהר"ן — תנינא 41
אלִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה מוֹפְתִים עַל־יְדֵי בַּעֲלֵי הַפּוֹסְקִים, בִּבְחִינַת (ד"ה א טז): מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ; שֶׁעַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵי פִיהוּ, שֶׁפּוֹסֵק שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, נַעֲשֶׂה מוֹפֵת.
אכִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַבֵּל לְבַעַל־פּוֹסֵק, וּכְשֶׁפּוֹסֵק בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר וְכַיּוֹצֵא, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ, כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁפּוֹסֵק בְּאֵיזֶה עִנְיָן, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְנַעֲשִׂין מוֹפְתִים עַל־יָדוֹ.
אוְזֶהוּ בְּחִינַת הַמּוֹפְתִים שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְפָנֵינוּ: