מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ליקוטי מוהר"ן — תנינא 43

אעַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו.
אכִּי הַגִּבּוֹר אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד, וְעִקָּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק, אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, וְרָץ לְתוֹךְ קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמִתְגַּבֵּר עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ.
אוְכֵן לְהֵפֶךְ, רַכֵּי־לֵבָב הֵם מִתְפַּחֲדִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים כ׳:ח׳): אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: הַיָּרֵא וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי רַךְ־לֵבָב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מִתְיָרֵא, כַּנַּ"ל: