ליקוטי מוהר"ן — תנינא 94
אשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָיָה כָּתוּב אֶצְלוֹ תּוֹרָה עַל עִנְיַן רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁצְּרִיכִין לִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה.
אוְהָיָה מְבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים שֶׁמִּתְקַבְּצִין בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כְּשֶׁזּוֹכִין אָז לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק.
אכִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, כִּי הוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
אוְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא גַם־כֵּן בְּחִינַת רֹאשׁ, כִּי הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה,
אוְכָל אֶחָד בָּא עִם מֹחוֹ וְדַּעְתּוֹ לְהַצַּדִּיק וּמְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת רֹאשׁ, לְהַצַּדִּיק שֶׁהוּא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה,
אנִמְצָא שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים יַחַד.
אוְהָיָה לוֹ בָּזֶה תּוֹרָה שְׁלֵמָה, וְלֹא זָכִיתִי לְקַבְּלָהּ: