מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי מוהר"ן — תנינא 109
אסִפֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן קֶבֶר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁטּוֹב מְאֹד לִהְיוֹת שָׁם עַל קִבְרוֹ.
אוְאָמַר כִּי צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ (תהילים ל״ז:כ״ט), הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יוֹרְשִׁים אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹכִין שֶׁמְּקוֹם גְּנִיזָתָם הוּא קָדוֹשׁ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ,
אוְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית: