מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי מוהר"ן — תנינא 114
אפַּעַם אֶחָד דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זַ"ל, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהָיָה חָפֵץ מְאֹד לְגַלּוֹת לִי אֵיזֶה דָּבָר מֵהַשָּׂגוֹתָיו שֶׁהִשִּׂיג, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, אַךְ הָיָה קָשֶׁה עָלָיו. וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ יַחַד בִּשְׁתִיקָה, כִּי לֹא דִּבֵּר עִמִּי מְאוּמָה, אַךְ בְּתוֹךְ זֶה יָצְאוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ דִּבּוּרִים אֵלּוּ: סֶע הָאט אַ פָּנִים אַז מֶע מוּז זִיךְ פוּן אַ הִרְהוּר זֵייעֶר הִיטְן.
אוְהֵבַנְתִּי אָז בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁדִּבֵּר זֹאת, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה לוֹ בְּהַשָּׂגוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת עֹצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁפּוֹגֵם מְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
אוְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב: