מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק א 114
א[עַל־פִּי תּוֹרָה ק"ל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ]
פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה. עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהֹוָה בְכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי.
במָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי, וְהוֹרֵנִי וְלַמְּדֵנִי דְרָכֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים וְעֵצוֹתֶיךָ הַיְשָׁרוֹת בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב מְהֵרָה מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב.
גוּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ דַּעַת וָשֵׂכֶל אֲמִתִּי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת, וְלֹא יַעֲלֶה עַל דַּעְתִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַדְלוּת וְגַבְהוּת וְרָמוּת רוּחָא,
דכִּי בֶּאֱמֶת לְפִי פְּחִיתוּתִי לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל לְהִנָּצֵל מִגֵּאוּת, כִּי מִי אָנֹכִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי רָחוֹק מֵאִתְּךָ כָּל כָּךְ.
האַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹרְבִים עָלַי מִכָּל צַד בְּכָל־עֵת, עַד אֲשֶׁר מְבַלְבְּלִים דַּעְתִּי בִּפְנִיּוֹת וְגֵאוּת, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה.
ועַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתְךָ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִים עַנְוְתָנוּתְךָ, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמֹל עָלַי בְּכָל־עֵת, וְתִהְיֶה עִמִּי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם צַד גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל,
זעַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל־יְדֵי עֲנָוָה זוֹכִים לִשְׁמִירַת הַבְּרִית.
חוְתַצִּילֵנִי מֵעֲנָוָה פְּסוּלָה, רַק אֶזְכֶּה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. הוֹרֵנִי יְהֹוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.
טיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: