מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק א 121
א[עַל־פִּי תּוֹרָה קס"ה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה']
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ. לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע עַד יִכָּרֶה לָרָשָׁע שָׁחַת. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.
ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה,
גוַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ לִפְעָמִים אֵיזֶה יִסּוּרִין הַנִּדְמִים לְרָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אֶזְכֶּה לְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת,
דוְתִפְתַּח אֶת לִבִּי בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהָבִין בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר כָּמוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוּא, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי נֶגְדְּךָ, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי, הַכֹּל רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית,
הכִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר לְעוֹלָם עֹצֶם רִבּוּי הָרַחֲמָנוּת וְהַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי, וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי בְּכָל־עֵת וָרֶגַע.
ומָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, מָה אָשִׁיב לַיהֹוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי.
זאַךְ מָה אֶעֱשֶׂה וַעֲוֹנוֹתַי טִמְטְמוּ אֶת לִבִּי וְעִקְּמוּ אֶת דַּעְתִּי וּלְבָבִי, עַד שֶׁאֵינִי זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי,
חאַף גַּם רוֹצִים לְהַטּוֹת אֶת לְבָבִי בְּכָל־עֵת לְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת וְהַיְשָׁרוֹת חַס וְשָׁלוֹם.
טעַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, שֶׁתִּמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי עַקְמִימוּת שֶׁבַּלֵּב,
יוּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי וְדַעְתִּי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לֵידַע וּלְהַאֲמִין תָּמִיד, כִּי צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ. וּלְפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים הַפְּגוּמִים אַתָּה מִתְנַהֵג עִמִּי בְּחֶסֶד גָּדוֹל וּבְרַחֲמִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר.
יאוְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, תָּחוֹס וְתַחְמֹל עָלַי וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי רָעוֹת וְצָרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אַתָּה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.
יבוּלְפִי עֹצֶם וְרִבּוּי פְּשָׁעַי אֲשֶׁר כָּל הַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם מַסְפִּיקִים חַס וְשָׁלוֹם לְתַקֵּן עָוֹן אֶחָד הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים בְּעֵרֶךְ עֲוֹנוֹתַי, אַף־עַל־פִּי־כֵן רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי, כִּי אַתָּה יָכוֹל לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ לִי בְּלִי שׁוּם יִסּוּרִים כְּלָל,
יגכְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. וּכְתִיב, כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו.
ידעַל כֵּן פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי רָעוֹת וְצָרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם,
טולֹא כַחֲטָאֵינוּ תַעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנוֹתֵינוּ תִגְמֹל עָלֵינוּ,
טזוּמַה שֶּׁאָנוּ מֻכְרָחִים לְקַבֵּל עַל פִּי דַרְכֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אָנָּא יְהֹוָה, טוֹב וּמֵטִיב, עֲשֵׂה עִמָּנוּ פֶּלֶא לְחַיִּים, וְעָזְרֵנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת,
יזוְלֹא תִשְׁלַח עָלַי שׁוּם יִסּוּרִים כִּי אִם בְּעֵת אֲשֶׁר תַּעַזְרֵנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה גְמוּרָה בֶּאֱמֶת, וְלֹא אַתְחִיל לְהַרְהֵר אַחֲרֶיךָ כְּלָל,
יחוְאֶזְכֶּה לָשׂוּם אָשָׁם נַפְשִׁי, וְאֶל אֵל אוֹמַר נָשָׂאתִי וְלֹא אֶחְבֹּל.
יטרַחֵם עָלַי לְמַעַנְךָ, וְלֹא אֶהְיֶה מְבַעֵט בְּיִסּוּרִים, רַק תִּתֶּן לִי כֹחַ וָדַעַת לְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה בֶּאֱמֶת, בְּעֵת אֲשֶׁר תִּרְצֶה בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְיַסְּרֵנִי בְּאַהֲבָה, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ.
כוּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תָּקֵל מֵעָלַי הַיִּסּוּרִים בְּכָל הַקַּלִּים (הַקֻּלּוֹת) שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כֹחִי חָלָשׁ וָדַל וְדַעְתִּי פְּגוּמָה, וְאֵין לִי שׁוּם כֹּחַ וָדַעַת לְקַבֵּל יִסּוּרִים כְּלָל.
כאכְּחַסְדְּךָ עֲשֵׂה עִמִּי, חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ. יְהֹוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי.
כבמָלֵא רַחֲמִים, עֲשֵׂה רְצוֹנִי כִּרְצוֹנְךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לְבַטֵּל רְצוֹנִי לְגַמְרֵי מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ וְלֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם רָצוֹן שֶׁל עַצְמִי כְּלָל, רַק כָּל רְצוֹנִי יִהְיֶה, שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כִּרְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה: