מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ליקוטי תפילות — חלק א 147

א[עַל־פִּי תּוֹרָה רע"ט - דַּע שֶׁיֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה] מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ. בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהֹוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְּאָזְנָיו.
בקָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יְהֹוָה וַיַּעֲנֵנִי, מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתִּי קוֹלִי. קוֹלִי אֶל יְהֹוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה. קוֹלִי אֶל יְהֹוָה אֶקְרָא, וְאֶל יְהֹוָה אֶתְחַנָּן.
געָזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, לְבַל יוּכְלוּ לְבַלְבֵּל אוֹתִי הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהָרַעְיוֹנִים הַמְּבַלְבְּלִים וּמְעַכְּבִים מִלְּהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק וּלְסַדֵּר תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי וּבַקָּשָׁתִי לְפָנֶיךָ בְּכָל־עֵת,
דוְאַל יַטְרִידֵנִי הַצַּעַר וְהַדַּחֲקוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן חַס וְשָׁלוֹם מִלִּקְרֹא אֵלֶיךָ, רַק אֶזְכֶּה לִקְרֹא וְלִצְעֹק אֵלֶיךָ תָמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה.
הכִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת לִפְתֹּחַ פִּי לְפָנֶיךָ בִּתְפִלָּה, וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר עַל פִּי רֹב אֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי לְדַבֵּר דִּבּוּר לְפָנֶיךָ מֵרֹב הַדַּחֲקוּת וְהַכְּבֵדוּת,
וכִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶיךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה. וְאֵין לִי מְנוּחָה מֵרוֹדְפֵי נַפְשִׁי בְּכָל עֵת. וּמִגֹּדֶל רִבּוּי צָרוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, נִסְגַּר וְנֶאֱלַם פִּי, וְקָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי מְאֹד לִפְתֹּחַ פִּי לְפָנֶיךָ.
זוְהָעִקָּר מֵחֲמַת הַחֲלִישׁוּת שֶׁמַּפִּיל וּמַחֲלִישׁ אוֹתִי בְּדַעְתִּי בְּכָל עֵת, מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי.
חאֲבָל אַתָּה מָלֵא רַחֲמִים, כְּבָר הוֹדַעְתָּנוּ, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן אַתָּה מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתֵנוּ וְחָפֵץ בִּתְחִנּוֹתֵינוּ, וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְקוֹל שִׂיחוֹתֵינוּ וְאֶנְקוֹתֵינוּ וְאַנְחוֹתֵינוּ, כַּאֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת אֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.
טעַל כֵּן הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ, וּפוֹרֵשׂ וְשׁוֹטֵחַ כַּפַּי מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ וְחֶמְלָתְךָ הַמְּרֻבִּים וְהַנִּפְלָאִים מְאֹד מְאֹד, שֶׁתִּהְיֶה עִמִּי בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְתַעַזְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה,
ירַק אֶזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת לְהַתְחִיל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, וּלְקַיֵּם, וְדִבֶּר פִּי בַּצַּר לִי.
יאוַאֲיַגֵעַ וְאֶחְתֹּר וְאֶדְחַק אֶת עַצְמִי לְהַטּוֹת תָּמִיד מַחֲשַׁבְתִּי וּלְבָבִי אֶל הָאֱמֶת, וּלְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁאוּכַל לְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר אֱמֶת כָּל שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק הַגָּדוֹל.
יבוְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, בַּצָּר תַּרְחִיב לִי בְּכָל עֵת, וְתַרְחִיב פִּי וּתְמַלְּאֵהוּ. וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי וְתִפְתַּח פִּי בְּהַרְחָבָה גְּדוֹלָה לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר וְלָשִׂיחַ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁתִּשְׁמַע תְּפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי, וְיִכָּמְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי בְּכָל עֵת וּתְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת.
יגוּתְזַכֵּנִי לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אוֹר הִתְגַּלּוּת חִדּוּשֵׁי תוֹרָתָם נִמְשָׁךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁלְּמַעְלָה תּוֹרָתָם רְחָבָה וּגְבוֹהָה מְאֹד וּלְמַטָּה מִתְקַצֶּרֶת הַרְבֵּה, כְּדֵי לְהַכְנִיסָהּ בְּתוֹךְ לְבָבֵנוּ וְשִׂכְלֵנוּ לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. וְתַרְחִיקֵנִי מֵהַהוֹפְכִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר, אֲשֶׁר תּוֹרָתָם מִמַּטָּה לְמַעְלָה, שֶׁלְּמַטָּה מַרְחִיבִים אוֹתָהּ יוֹתֵר מִדַּי וּלְמַעְלָה הִיא קְצָרָה מְאֹד.
ידוְתַחְמֹל עָלַי וּתְזַכֵּנִי לְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תוֹרָה אֲמִתִּיִּים בְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַמַּמְשִׁיכִים וְאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
טווְכֵן בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וְהַתְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ תַּרְחִיב פִּי וְתַשְׁפִּיעַ לִי רוּחַ קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֶזְכֶּה לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, וְיֶעֱרַב שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת.
טזוְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִוָּשֵׁעַ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת.
יזכִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ עֲמַל הָאָדָם וְדוֹחֲקוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּכָל יוֹם, בִּפְרָט בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, שֶׁרַבִּים קָמִים כְּנֶגְדּוֹ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת,
יחבִּפְרָט כָּמוֹנִי הֶעָנִי. אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ. אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק. יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלַי בְּכָל עֵת.
יטרַחֵם עָלַי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי בְּכָל עֵת לִבְטֹחַ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לִקְרֹא אֵלֶיךָ תָמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה.
כפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.
כאבָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן: