מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ליקוטי תפילות — חלק א 152

א[עַל־פִּי תּוֹרָה רס"ד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית] מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וְרוּחַ,
בעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וָחֶסֶד, וְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִי תִקּוּן גָּדוֹל לִפְגָם הַבְּרִית שֶׁפָּגַמְתִּי נֶגְדְּךָ בְּלִי שִׁעוּר.
גרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְחַקְתִּי הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי פְּגָם הַבְּרִית וְהִמְשַׁכְתִּי לְמָקוֹם שֶׁהִמְשַׁכְתִּי רַחֲמָנָא לִצְלָן, לִמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר לֹא נִתַּן לְהִזָּכֵר, וּפָגַמְתִּי כְּמוֹ שֶׁפָּגַמְתִּי אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, אֲשֶׁר הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים דַּוְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וּמַמְשִׁיכִים הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה,
דאֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה כִּי רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת מְאֹד שֶׁל מִצְוַת צְדָקָה, הֵן מֵחֲמַת רֹעַ לְבָבֵנוּ וְחֶסְרוֹן הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה,
הוְגַם כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים וּמְשַׁבְּרִים אַכְזָרִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנוֹתְנִים צְדָקָה אֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה, מִי הוּא הֶעָנִי הֶהָגוּן בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ נִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְתַקֵּן פְּגָם הַבְּרִית עַל־יְדֵי־זֶה.
ועַל־כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹסֵק בְּתִקּוּנִי בְּכָל־עֵת, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמֹל עָלַי, וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, עֲנִיִּים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת יְהֹוָה בֶּאֱמֶת.
זוְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִלִּתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, אַתָּה לְבַד תִּשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, מִלְּהִכָּשֵׁל בָּהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁאֵין בָּנוּ דַעַת לִשְׁמֹר מֵהֶם רַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי־הָאָדָם וּמֵבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.
חאַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי. חוּס וַחֲמֹל עָלַי וַעֲשֵׂה עִמִּי כְּגֹדֶל נִפְלְאוֹת חֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וּתְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁתַּזְמִין לִי עֲנִיִּים הֲגוּנִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת בָּהֶם,
טוְתַעֲזֹר וּתְחַזֵּק אֶת לְבָבִי לִתֵּן לָהֶם צְדָקָה הַרְבֵּה בְלֵב טוֹב בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהוֹסִיף בְּכָל פַּעַם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וָחֶסֶד, וְלֵילֵךְ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק עֲנִיִּים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת.
יכִּי כְבָר הוֹדַעְתָּנוּ, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל פָּטוּר מִמִּצְוַת צְדָקָה, אֲפִלּוּ הֶעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ קַשְׁיוּת לְבָבֵנוּ, וְאֵיךְ מִתְגַּבְּרִים הַמּוֹנְעִים וְהַבִּלְבּוּלִים אֲפִלּוּ עַל גְּדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים מִלִּתֵּן צְדָקָה, עַד אֲשֶׁר הוֹלְכִים מֵעוֹלָמָם וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בְיָדָם,
יאמִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֶרֶךְ אֲשֶׁר פַּרְנָסָתָם מְצֻמְצֶמֶת, אֲשֶׁר רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מְאֹד מִמִּצְוַת צְדָקָה, בִּפְרָט לִזְכּוֹת בַּעֲנִיִּים הֲגוּנִים.
יבעַל־כֵּן אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּזְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עֲלֵיהֶם בְּכָל דָּבָר. אֵלֶיךָ שִׁטַּחְתִּי אֶת כַּפָּי, עֵינַי תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ לְבַד,
יגכִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ כַּמָּה וְכַמָּה תִקּוּנִים אֲנִי צָרִיךְ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִית אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי בּוֹ הַרְבֵּה, וַאֲנִי רָחוֹק מִכֻּלָּם מְאֹד, רַק עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בוֹטֵחַ,
ידוְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן, שֶׁאַתָּה תְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה בְּרַחֲמֶיךָ, וּתְזַכֵּנִי לְתַקֵּן אוֹתִי בְּכָל הַתִּקּוּנִים, וְתוֹשִׁיעֵנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה, וְלַעֲסֹק בִּצְדָקוֹת, לְעוֹרֵר לֵב אַחֵינוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל מֵהֶם צְדָקוֹת הַרְבֵּה בְּכָל־עֵת, לְהַחֲזִיק יִרְאֵי יְהֹוָה הָאֲמִתִּיִּים, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וְלָא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ.
טויְהֹוָה יִגְמֹר בַּעֲדִי יְהֹוָה חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף.
טזיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק:
יז(רְאֵה זֶה מָצָאנוּ בִּכְּתַב יַד רַבֵּינוּ ז"ל: וְהוּא רָאׁשֵי פְּרָקִים מֵעִנְיַן פִּדְיוֹן [עַיֵּין בְּלִקוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן ק"פ] עִם תְּפִילָה קְצָרָה בְּסוֹפוֹ ורָאוּי לְהַצִיָגה כָּאן).
יחמָעוֹת, וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם.
יטצֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ.
כצֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִיׁשָא.
כאדִינָא דְמַלְכוּתָא דִינָא
כבשׁוֹרֶשׁ הַדִינִים בִּינָה, אֲנִי בִּינָה לִי גְּבוּרָה, אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָא בְּשָׁרשׁוֹ.
כגשְׁלֹשָׁה יַדִּים בַּבִּינָה. יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה, ג' פְּעָמִים יָד גִּימַטְּרִיָּא שֵׁם שֶׁל מ"ב, מ"ב שֶׁבִּיצִירָה שֵׁם שֶׁל אָנָּא בְּכֹחַ, מ"ב שֶׁבַּבְּרִיאָה שְׁנֵי פְּעָמִים אקי"ק, מ"ב שֶׁבַּאֲצִילוּת הוי' פָּשׁוּט בְּמִלּוּאוֹ וְמִלּוּי דְּמִלּוּי.