מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק ב 15
א[עַל־פִּי תּוֹרָה י"ד - רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם]
חָנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ, כָּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי. שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כָּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם. יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח.
ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָבַרְתִּי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ אֶפֶס קָצֵה מִזֶּה, אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבְּיוּן, וְלֹא יַסְפִּיק הַזְּמַן לְפוֹרְטָם.
גאַךְ אַתָּה יָדַעְתָּ, שֶׁבְּצֵרוּף גֹּדֶל עֹצֶם קַשְׁיוּת עָרְפִּי וְחִיּוּבִי הֶעָצוּם, עוֹד גַּם זֶה הָיָה בְּעוֹכְרַי, גֹּדֶל עֹצֶם הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלַי בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.
דיְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי, רַבִּים מְאֹד, צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים, רַבִּים בְּתוֹרָה וּבְעֹשֶׁר וּבְחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כֹּל.
הוּכְבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת יְכוֹלִין לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
ווְעַתָּה מַה יַּעֲשֶׂה יַתּוּשׁ נִמְאָס כָּמוֹנִי הַיּוֹם, אֲשֶׁר רוֹדְפִים אוֹתִי מְאֹד וְחוֹרְקִים שִׁנָּם עָלַי לְבָלְעֵנִי חִנָּם חָלִילָה, רַבִּים רוֹדְפַי וְצָרָי, וּמִי יוֹדֵעַ אִם מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי.
זרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאַחַר גֹּדֶל הַחִיּוּבִים וְהַפְּשִׁיעוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב וּפוֹשֵׁעַ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים מְאֹד, עִם כָּל זֶה כָּל מַחֲשַׁבְתִּי וְכַוָּנָתִי בַּמֶּה שֶּׁאֲנִי דּוֹפֵק עֲדַיִן עַל דַּלְתֵי רַחֲמִים, לִפְתֹּחַ לִי שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ מִמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם, כָּל כַּוָּנָתִי בְּעֵסֶק זֶה הִיא לְטוֹבָה,
חכִּי כָךְ צִוּוּנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁלְּעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים, וַאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַּוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים.
טוְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה הִתְחַזְּקוּת חִזְּקוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּכָל עֵת, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה,
יוְגַם בֶּאֱמֶת יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה, כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי, כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי, אֶזְכֶּה מִיָּד אוֹ בְּהַרְחָבַת הַזְּמַן לַחְתֹּר וְלִמְצֹא אֵיזֶה פֶּתַח וַחֲתִירָה, שֶׁאוּכַל לָשׁוּב מִמַּעֲשַׂי הָרָעִים וּמִמַּחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת.
יאוְעַתָּה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מָה אֶעֱשֶׂה וּמָה אֶפְעַל נֶגֶד הַמַּלְעִיגִים וְהַלֵּיצָנִים וְהַמְקַטְרְגִים וְהַחוֹלְקִים וְהָרוֹדְפִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לִי צָרִים לְמַטָּה,
יבכָּךְ יֵשׁ לִי צָרִים לְמַעְלָה, כִּי רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם הַמְקַטְרְגִים עָלַי בְּכָל עֵת, וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתִי לְהִתְקָרֵב לָשׁוּב אֵלֶיךָ.
יגוְאִם בֶּאֱמֶת מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה, שֶׁקִּטְרוּגָם אֵינוֹ בְּחִנָּם, כִּי בְּוַדַּאי אֵינִי כְּדַאי וְהָגוּן לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ לְגֹדֶל עֹצֶם פְּשָׁעַי וַעֲוֹנוֹתַי וַחֲטָאַי, שֶׁחָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ כָּל־כָּךְ.
ידעִם כָּל זֶה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהֹוָה רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאֹד, וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן דַּל וְנִשְׁחָת, אֵין לִי לְהֵיכָן לִבְרֹחַ וְאֶל מִי לִבְרֹחַ וְלָנוּס כִּי אִם אֵלֶיךָ לְבַד, כִּי אַתָּה מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה.
טווְעַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חוֹמֵל דַּלִּים, אֲשֶׁר דַּרְכְּךָ לְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִבְרֹחַ וְלָנוּס אֵלֶיךָ בְּכָל־עֵת,
טזוּמִכָּל מִינֵי רְדִיפוֹת וּמַחֲלֹקֶת וְקִטְרוּגִים חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל מִינֵי אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים, מִכֻּלָּם אֶבְרַח וְאָנוּס אֵלֶיךָ לְבַד, וְאֶזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ עַל־יְדֵי־זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
יזוְתַעַזְרֵנִי לְהַשְׁפִּיל וּלְהַכְנִיעַ אוֹיְבַי תַּחְתָּי, וְתִפְקַח עֵינֵיהֶם וְיִרְאוּ הָאֱמֶת שֶׁכָּל מַחְלֹקְתָם וּרְדִיפָתָם בְּחִנָּם, כִּי אֵין לִי עֵסֶק עִמָּהֶם, וַאֲנִי חָפֵץ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.
יחעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי מָלֵא רַחֲמִים, חָפֵץ בֶּאֱמֶת, שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. הַצִּילֵנִי מֵאוֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי. הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרוֹדְפָי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת,
יטכִּי אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים הָאֲמִתִּיִּים, לְמַעַנְךָ וּלְמַעֲנָם עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.
כוְחַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְשׁוּם חוֹלֵק וּמוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְרַחֲקֵנוּ מֵעֲבוֹדָתְךָ הָאֲמִתִּיִּית בְּשׁוּם אֹפֶן. חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת תְּאַמֵּץ.
כאוַעֲשֵׂה אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמֹר אֲנִי וְזַרְעִי וְכָל הַנִּלְוִים אֵלַי וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
כביִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי.
כגעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: