מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק ב 55
א[עַל־פִּי תּוֹרָה ע"ו - יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם]
בַּיהֹוָה חָסִיתִי, אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר.
ברִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יוֹדֵעַ גֹּדֶל עֹצֶם מְרִירוּת הַגָּלוּת בִּכְלָל וּבִפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת,
גכִּי מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וּמִגּוֹלָה אֶל גּוֹלָה הָלַכְנוּ וּמִכְּלִי אֶל כְּלִי הוּרַקְנוּ, הֵן כְּלַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְהֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת,
דכִּי גָלֻיוֹת וְטִלְטוּלִים עוֹבְרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
הוּבְעֹצֶם צָרוֹתֵינוּ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן, גַּם כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּינוּ אָנוּ נָעִים וְנָדִים, כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם מְנוּחָה מֵרוֹדְפֵינוּ וְשׂוֹנְאֵינוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת,
ובִּפְרָט עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לִבְרוֹחַ וּלְהִטָּמֵן וּלְהִסָּתֵר מִפְּנֵי הַצָּרוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.
זרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַכְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבוֹא שָׁם בְּגָלוּת וְטִלְטוּל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, שֶׁתִּהְיֶה עִמָּנוּ, וְתַעַזְרֵנוּ לְהָרִים וּלְנַשֵּׂא וּלְהַגְבִּיהַּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְלַעֲבוֹדָתֶךָ,
חעַד שֶׁגַּם כָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד שֶׁאָנוּ כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה שָׁם, יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח, עַד שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מִמְּךָ מְאֹד יַעַסְקוּ בָּהֶם בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת, וְיִלְמְדוּ בָּהֶם תּוֹרָה בָּרַבִּים, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְנִשְׁאָר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ.
טמָלֵא רַחֲמִים, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְאֻלָּה שְׁלֵמָה מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, רְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב,
ירְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאֹד בִּכְלָל וּבִפְרָט, הַבֵּט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין עוֹזֵר לִשְׂמֹאל וְאֵין סוֹמֵךְ, כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.
יאיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: