מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםליקוטי תפילות — חלק ב 58
א[עַל־פִּי שִׂיחוֹת הָרָ"ן י"ב - כָּל הַיְּגִיעוֹת שֶׁמְּיַגְּעִין עַצְמָם בִּתְפִלָּה וְכֵן בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת דִּקְדֻשָּׁה הֵם בִּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת]
סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים הוֹשִׁיעֵנוּ, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים הוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.
בעֲזֹר עֲזֹר עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, הוֹשִׁיעָה הוֹשִׁיעָה גוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ עוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
גרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, אַתָּה יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה הִכְבִּיד עָלֵינוּ הַבַּעַל דָּבָר עֲבוֹדָתְךָ הַתְּמִימָה, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם,
דאַךְ בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים בִּלְבַּלְתִּי אֶת דַּעְתִּי כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, עַד אֲשֶׁר כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל.
הוְרַק אַתָּה יוֹדֵעַ בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי כְּבֵדוּת וְקַשְׁיוּת וּמְנִיעוֹת וְעִכּוּבִים הוּא מַכְבִּיד וּמוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב אוֹתִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן,
ווּבִפְרָט לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁזֶּה קָשֶׁה וְכָבֵד עָלַי מִן הַכֹּל, כִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי יָכוֹל לִפְתּוֹחַ פִּי בִּתְפִלָּתִי, וְאֵינִי מִתְגַּבֵּר לִתְפֹּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, וּמַחֲשַׁבְתִּי מְשׁוֹטֶטֶת בַּמֶּה שֶׁמְּשׁוֹטֶטֶת בְּדִבְרֵי הֶבֶל וְרַעְיוֹנוֹת רָעוֹת וְזָרוֹת וְתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, וְכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת חוּץ שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לְדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּלָל,
זעַד אֲשֶׁר מַחֲשַׁבְתִּי חֲלוּקָה מִדִּבּוּרִי מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁעַל פִּי רֹב אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר בִּתְפִלָּה. אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי מְאֹד מְאֹד, מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק.
חוְאִם אָמְנָם אֲנִי בְּעַצְמִי הַחַיָּב בְּכָל זֶה, אַךְ עִם כָּל זֶה לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה, לְדִינֵנִי גַם עַתָּה לְכַף זְכוּת,
טכִּי נִתְפֹּס נִתְפַּסְתִּי כָּל כָּךְ בְּמַחְשְׁבוֹת חוּץ, עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלַי לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם אֲפִלּוּ בְּכָל הַיּוֹם, וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה, שֶׁאָז הֵם מִשְׁתַּטְּחִים וּמִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדִּי לָאֹרֶךְ וְלַרֹחַב.
יוְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים וּשְׁטוּתִים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּכָל פַּעַם, כֻּלָּם בָּאִים וְנִשְׁמָעִים לְלִבִּי וְדַעְתִּי בְּעֵת הַתְּפִלָּה דַיְקָא.
יאוּמַה יַעֲשֶׂה אֵזוֹב קִיר כָּמוֹנִי, חָלוּשׁ כָּמוֹנִי מְבֻלְבָּל יוֹתֵר מִשִּׁכּוֹר כָּמוֹנִי, אוֹי אוֹי אוֹי, אוֹי אוֹי אוֹי וַאֲבוֹי, מָה אוֹמַר, מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶצְטַדָּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי.
יברַחֵם עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים רַק עֲלֵיהֶם וּבִזְכוּתָם אָנוּ קַיָּמִים (בִּמְרִירוּת הַגָּלוּת) בְּגָלוּת הַמַּר הַזֶּה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ,
יגוְעָזְרֵנִי מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל הַיּוֹם וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַבָּאִים לְבַלְבֵּל, שֶׁלֹּא אַטֶּה לְבָבִי אֲלֵיהֶם כְּלָל.
ידרַק אַכְנִיס כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי וְדַעְתִּי בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וַאֲקַשֵּׁר מַחֲשַׁבְתִּי אֶל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק.
טווְתַעַזְרֵנִי מָלֵא רַחֲמִים שֶׁאַכְנִיס כָּל כֹּחוֹתַי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְאֶמְסֹר נַפְשִׁי וְגוּפִי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְלֹא תְהֵא הַתְּפִלָּה עָלַי כְּמַשָּׂא חַס וְשָׁלוֹם,
טזוְאֶתְיַגֵּעַ בְּכָל כֹּחוֹתַי וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּאֱמֶת. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּקַבֵּל תְּשׁוּקוֹתַי וְטִרְחוֹתַי וִיגִיעוֹתַי עַל הַתְּפִלָּה כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי לְפָנֶיךָ קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת לְרָצוֹן.
יזוְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְחַזְּקֵנִי וּתְאַמְּצֵנִי בְּכָל עֵת לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת לִבִּי בֶּאֱמֶת לְפָנֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב בְּלִי שׁוּם עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב כְּלָל.
יחרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים וְאַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתַי, רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאתָי, כִּי דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת,
יטאִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר, הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לֵב, כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.
כחוּסָה עָלַי כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְקַבֵּל מְעַט יְגִיעוֹתַי וְטִרְחוֹתַי וּתְלָאוֹתַי מַה שֶּׁאֲנִי חוֹתֵר כְּדֵי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנֶךָ, כְּאִלּוּ הָיִיתִי מִתְיַגֵּעַ וְטוֹרֵחַ כָּרָאוּי,
כאמַהֵר יְקַדְּמוּנִי רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד, פְּנֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחַטָּאוֹת, פְּנֵה נָא בְּעִצְבוֹן רוּחַ צְפֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב,
כבקַבֵּל מְעַט יְגִיעוֹתַי (וְטִרְחוֹתַי) וְטִרְדּוֹתַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבָּנוֹת עַל מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, כִּי בָּשָׂר וָדָם אֲנִי, וּמֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי וְיִצְרִי רוֹדֵף אַחֲרַי מֵעוֹדִי כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים.
כגאוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי אִם לֹא לְמַעַנְךָ תַּעַשׂ, וְתָסִיר מִמֶּנִי חֲרוֹן אַף וָכַעַס, אֵין לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא מַעַשׂ.
כדאוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן, שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹתַי כָּרָאוּי בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאֶזְכֶּה לִתְפֹּס אֶת מַחֲשַׁבְתִּי, בִּפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה לְבַל תֵּצֵא חוּצָה כְּלָל.
כהוְלֹא אֶחְשֹׁב שׁוּם מַחְשְׁבוֹת חוּץ שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לְדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, רַק תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי בְּרָצוֹן.
כואֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ, כִּי לֹא תַחְפּוֹץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִּרְצֶה, זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.
כזוְנֶאֱמַר: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ,
כחיִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי אָמֵן: