מבחר הפנינים, י״ז

אמרו אינו דעתן מי שמתחכם לדבר. אחר שנכשל בו. אך מי שיכירהו. ומתחכם שלא יכשל [בו]:

ואמר ראש השכל ההכרה בין ההוה והנמנע. והנחמה במה שאין היכולת:

ואמר הדעתן מדבר הדברים ומגיע אל תכלית המעשה:

ואמר הראיה על דעת האדם בחירתו ולא נגמרה אמונת האדם עד שנגמרה דעתו:

ואמר ראוי למשכיל שיהא מכיר את זמנו. ושישמר את לשונו. ומתעסק בעניינו:

ואמר כתב האדם מורה על שכילו. ושלוחו מורה על עצתו:

ואמר כשיסופר לך על צדקת האדם. אמר האיך דעתו:

ואמר מצפון דעת האדם בתוך כתביו. וגלויה בבחינה:

ואמר דעת האדם נראה בעסקיו. ודע מזל האדם במנויו: