מי השלוח — חלק א, הקדמה
אהקדמת המאסף והמביא לבית הדפוס
בלב נבון יקנה דעת ואוזן חכמים תבקש דעת (משלי י״ח:ט״ו)
גהן זאת גלוי לכל אנשי בריתנו, אשר התחסו בצל כנפי אדוני אבי זקיני זללה״ה זיע״א, כי דברי הספר הנכבד הזה, לא נכתבו בחיי כבוד אדוני אזמו״ר זללה״ה כי לו אם נכתבו אז, לא ספקו עורות אילי נביות מהכיל כלמו, כי נחל נובע מקור חכמה היו שפתותיו, הלא הוא פתח המעין הזה אשר גם עתה לא יכזבו מימיו הנאמנים, לשרידי עמינו המבקשים לשמוע דברי אלקים חיים, ולדבוק בדת משיבת נפש - והנה אחרי עברו חמשה שנים מעת הלקחו מאתנו להתלונן בצל שדי, הרהבתי עוז בנפשי למען מלאות רצון אנשי שלומינו החסידים היקרים, המסתופפים בחצרות כבוד אאמו״ר שילאויט״א, ומה גם כי התבוננתי וראיתי כל כי הצדיקים עמודי יסודי עולם אשר העולם שען עליהם כל אחד בימיו, נשאר גם אחריהם ברכה לדורות הבאים כי יבואו. למען יאותו גם הם מאור קדושתו, לזאת אזרתי חיל ולקטתי מאשר נזכר בין אנשי שלומינו יחד - למען יתענגו דורשי מאמריו.
דוהאמנם כי ידעתי כי בכמה מקומות יקשו הדברים לאזנים אשר לא שמעו ולא הורגלו בדברים כאלה, אך לא אספתי בלתי למען אנשי שלומנו המכירים ערך יקרותם. ובכן יעזרני ה׳ להגיע אל תכליתם ולהבין עומק דבריו הקדושים ויקבעו בלבי ובלב כל אנשי שלומנו יחד. ואזכה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ויהי׳ ה' אלקי עמי כאשר הי' עם אבותי, ואזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות. דברי המאסף הכותב היום יום שלישי ט״ו בירחא תליתאה שנת ד״ב״ר״י ק״ד״ש לפ״ק פה איזביצע.
ההק׳ גרשון חנוך העניך בהרב הקדוש שילאיט״א נכד הרב הקדוש מאיזביצע זללה״ה: