מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מי השלוח — חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת שבת 77

אמאי טעמא עיזא מסגין ברישא והדר אימרא כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא. והוא כדכתיב (תהלים י"ח,כ"ט) ה' אלקי יגיה חשכי, היינו אחרי כי האדם מכיר חטאו ומצטער עליו, עי"ז זוכה שהש"י מאיר לו תיקון על חטאו וזה לשון יגיה הוא זריחה. חשכי היינו ע"י החושך החרטה והצער שהיה לו על המעשה, זוכה לאור שיגלה לו תיקון על זה, וזהו ברישא חשוכא והדר נהורא.