מי השלוח — חלק א, ליקוטי הש"ס, מסכת פסחים 112

אשאל רשב"י את ר' עקיבא כשהיה חבוש בבית האסורין רבי למדני תורה א"ל כשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה. כי ר' עקיבא חשב וחקר מה עלתה לו כך שיהיה נתפס לאומה זו ולסבול כל כך יסורין מהם, מהו הגורם, ועלה בדעתו שההתחלה היה מהמלמד שלימד את יואב ולימד לו טעות בין זכר לזכר (בבא בתרא כ"א:) על כן נשאר עוד זאת האומה, ומצערת לישראל ע"כ צוה ללמד מספר מוגה.

אניזהא דתורא הן הן ניזהא דאריה זה זה. תורא נרמז למרע"ה כידוע פני השור זה משה. וזהו דאיתא במדרש (דברים רבה פרשה ט',ד') שאמר בדבר שקלסתיך הן לה' אלקי השמים וכו' בלשון הזה גזרת עלי מיתה הן קרבו ימיך, היינו שאני קלסתיך בלשון הן לה' היינו להודיע בעולם שהכל לכבוד שמים וגזרת עלי מיתה ג"כ בלשון הזה, היינו שרמזת לי שזה הוא ג"כ כבוד שמים, ע"ז הוא המשל במדרש משל לאוהבו של מלך שהביא לו חרב וצוה לחתוך ראשו בה, וזהו ניזהא דתורא הן הן. דאריה זה זה, אריה זה דוד המלך ע"ה שאמר מלא כל הארץ כבודו כי עיקר חיותו היה תלוי שהיה רואה נכחו את הש"י והיה אומר זה אלי ואנוהו, ועליו אמר הקב"ה (שמואל א' ט"ז,י"ב) קום משחהו, זה הוא ביען כי שקק לבנות ביהמ"ק לקיים זה אלי ואנוהו.