מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מי השלוח — חלק ב, ליקוטים מנביאים, ספר ישעיה 48

אלוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך. זה נאמר על שלפעמים אדם עובד להשי"ת בכל לבו ואינו מרגיש שום טעם בעבודתו וכן ימשוך אצלו זמן ארוך, מכל מקום לא יתייאש האדם שבטח יושיע לו השי"ת בזכות זה שממתין ומצפה לישועתו, וזה לוא הקשבת כמו שפירש"י ז"ל (ברכות ו'.) לשון המתנה הוא כשימתין לישועת השי"ת, אז ויהי כנהר שלומך.