מי השלוח — ליקוטי מי השלוח, ליקוטי הש"ס, מסכת מגילה 25

אההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ אמר לו סיימתינהו לשבחיה דמארך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתי אנשי כנסת הגדולה ותקניניהו בתפילה אנן לא אמרינן להו ואת אמרת וכו'. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה כי בתפלה אין אדם רשאי להרבות כלום על שבחי אנשי כנסת הגדולה, כי אם ירבה לשבח מתוך הכרת תפיסתו שמנהיר לו השי"ת בזו הרגע, אזי מה יעשה כשינהיר לו השי"ת ברגע אחרת הכרה ביותר בהירות, אזי יהיה נשאר זה האדם מבויש נגד עצמו, כי יהיה נחשב בתפיסתו הקודמת לחוטא נגד הבהירות של עכשיו, ע"כ אין להרבות בתפילה על השבחים שתקנו אנשי כנסת הגדולה, כי באמת נכלל בהשבחים שתקנו אנכה"ג כל מיני שבחים. אבל מה שמוסיף האדם מפאת הכרת תפיסתו שמנהיר לו השי"ת, הוא באמת מגרע, לפיכך אין אדם רשאי בתפילות להרבות על שבחי אכה"ג. (סוד ישרים ליל פסח כ"ט)

אקללות וברכות נקרין ומתרגמין, פשיטא מהו דתימא ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דציבורא קמ"ל. כי הקללות והעונשין הם שעי"ז יצמצמו ישראל את עצמם, ומהו דתימא ניחוש דלמא פייגא דעתיהו דציבורא שיאמרו מי יוכל לעמוד באלה לסבול כ"כ צמצומים, וח"ו על ידי זה יהיו עורקים מקמאי מרייהו, קמ"ל שזה עצה טובה לאדם לכוף ולהיות שפל בדעתו ועי"ז ישיג אחרית טובה וכמו שביאר בזה כ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שע"י אזהרות ועונשין יתווסף עוד יותר היראה, כי טוב לאדם שיתווסף בו מדת היראה בראשית השנה ועי"ז יצמצמו את עצמם עוד יותר לכבוד שמים, ויהיה בהם התחזקות ולעומת זה כביכול השי"ת ירכין מכתרא לכתרא ומנזרא לנזרא, שבה ירגישו אהבת הש"י ויתגדל בהם חשק עוד יותר ויעבדו עבודת הש"י מתוך אהבה. (בית יעקב ויקרא בחקותי פ"ג)