מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמנורת המאור — מקצת דברים מחופת אליהו רבה, שער שלשה
אשער שלשה
בשלשה מדות טובות ברא הב"ה בעולמו על ידי שלשה צדיקים. ואלו הן המדות, שיבה וזקנה, וחולי, [וחולי שיתרפא]. זקנה על ידי אברהם אבינו ע"ה, שנא' ואברהם זקן בא בימים, אמרו כי מיום שברא הב"ה את עולמו עד שבא אברהם לעולם, כל אותן עשרים דור שלפניו לא היתה בהם זקנה, וכשהיה גדל הבן תחת האב לא היו מכירין בני אדם איזו נולד תחלה, וכן בין רב לתלמיד לא היו יודעין למי נוהגין כבוד תחילה. וכיון שבא אברהם אבינו ע"ה, אמר [לפניו, רבש"ע, אם סבירה לפניך, הודע בין] קטון לגדול, בין אב לבן, בין תלמיד לרב. אמ' הב"ה, מוטב שאתן מדה טובה זו לבריות על ידי צדיק זה. וחולי על ידי יעקב אבינו ע"ה, שנא' ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. ומיום שברא הב"ה את עולמו עד שבא יעקב אבינו ע"ה, היה אדם מהלך בדרך ומת, עד שבא יעקב אבינו ע"ה, ואמ' לפניו, רבונו של עולם, אם סבירה לפניך, יחלה אדם, וישהה על מטתו, ויצוה לבניו ולבני ביתו. אמ' הב"ה, מוטב שאתן מדה זו על ידי צדיק זה, שנא' ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו. וחולה שיתרפא מחוליו, על ידי חזקיהו מלך יהודה. ומיום שברא הב"ה את העולם עד שבא חזקיהו מלך יהודה, לא היה חולי שולט באדם שיתרפא ממנו, וכיון שבא חזקיה, אמ' לפניו, רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שיתרפא אדם מחוליו, וירד ממטתו שעלה עליה, ויתן שבח והודאה [לפניך] כל ימי חייו. אמ' הב"ה, מוטב שאתן מדה טובה זו על ידי צדיק זה, שנא' מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחוליו.
גשלשה דברים צריך אדם להסתכל בהם בכל יום. ואלו הן. כשיכנס לבית הכסא, אומר, ראה שדרכך דרך בהמה. ובשעה שמקיז דם, אומר, ראה שאתה בשר ודם. ובשעה שהוא עומד על המת, אומר, ראה לאן הוא סופך.
דעל שלשה דברים בעלי בתים יורדין מנכסיהן. מפני שאוכלין ושותין בעת שהם צריכין להתעסק בצרכי צבור, ומפני שהן מבקרים שדותיהם וכרמיהם בשבת, ומפני שמשחררין עבדיהן ואמהותיהם הכנענים.
השלשה דברים עלו במחשבה, ואם לא עלו, דין הוא שיעלו. ואלו הן. המת שיסריח, ו[ש]ישתכח מן הלב, והתבואה שתרקב. שאלמלא המת לא היה מסריח לא היה נקבר. ואלמלא שישתכח מן הלב, אין פוסקין בביתו. ואלמלא התבואה שתרקב, אין בני אדם מוכרין תבואתן לעולם.
ור' שמעון בן מנסיא אומר, על שלשה הב"ה בוכה בכל יום, על תלמיד חכם שאין לו פת בסלו, ועל תלמיד חכם שאינו עוסק בתורה באשמורת האחרונה, ועליו הכתוב אומר הדלת תסב על צירה ועצל על מטתו, ועל המתגאה חנם.
ז[שלשה דברים צריך אדם לבקש עליהם רחמים, על פרנס טוב, ועל שנה טובה, ועל חלום טוב].
חשלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, המזלזל בנטילת ידים, והמשתין מים בפני מטתו כשהוא ערום, ומי שאשתו מקללתו בפניו ושותק.
טשלשה דברים הם מעין העולם הבא, שבת, ושמש, ותשמיש.
ישלש תכיפות הן. תכף לנטילה ברכה, תכף לגאולה תפלה, תכף לסמיכה שחיטה.
יאשלשה דברים נאמרו בצפרנים. קוברן צדיק, שורפן חסיד, מפזרן רשע.
יבשלשה דברים מביאין את האדם לידי פדגרא, פי' חולי הרגלים. מנעל דחוק, מטה קצרה, תשמיש ביותר.
יגשלשה חנות הן. חן אשה על בעלה, חן מקח על לוקחו, חן תורה על עושיה. ויש אומרים, אף חן מקום על יושביו.
ידשלשה נוחלין העולם הבא. הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות.
טושלשה דברים העושה אותן דמו בראשו. היושב בצלו של נר, והמכבה הנר בפיו, מפני שנכפה, והמשמש מטתו לפני הנר, מפני שהויין לו בנים נכפים.
טזשלשה פעמים הכרוז יוצא מלפני הב"ה בכל יום, ואומר, נוח לו לאדם שלא נברא, ועכשו שנברא, יפשפש במעשיו ויעשה רצון קונו.
יזשלשה דברים אין האדם ניצל מהם בכל יום, הרהור עבירה, ועיון תפלה, ואבק לשון הרע. ואמ' רב יהודה אמ' רב, רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל באבק לשון הרע.
יחעל שלשה דברים נאנחים גויים בכל יום, על השבת, ועל התורה, ועל המילה.
יטשלשה אין להם מחילה. המתרעם על מדותיו, והמדבר אחת בפה ואחת בלב, והרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי.
כשלשה דברים אפי' בתשובה לא יעלה להם רפואה. הבא על אשת איש, והמתכבד בקלון חבירו, והמכנה שם לחבירו. ויש אומ', אף המלבין פני חבירו ברבים, אפי' בדברי תורה.
כאר' יוחנן אומר, שלש עבירות נכתבו על ידי ירמיהו, ועל כל אחת ואחת כתי' בתריה, העל אלה לא אפקוד בם, והעובר עליהם אין לו מחילה, לא יום הכפורים מכפר, ולא ייסורין ממרקין, ולא יום מיתה סולח. ואלו הן. הטוי הדין, והבא על אשת איש, והמספר לשון הרע. הטוי הדין, דכתי' שמנו עשתו [וגו'] דין לא דנו דין יתום ויצליחו, וכתיב בתריה, העל אלה לא אפקד בם. והבא על אשת איש, דכתי' סוסים מזויינים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו, וכתי' בתריה, העל אלה לא אפקד בם. והמספר לשון הרע, דכתי' חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וכתיב בתריה, העל אלה לא אפקד בם. שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי, משלש עבירות הללו, איזה מהן קשה. אמ' להם, לשון הרע קשה מכלם.
כבשלשה דברים מתישין את הגוף. האוכל מעומד, והשותה מעומד, והמשמש מעומד.
כגר' שמעון בן יוחאי אומר, שלשה הב"ה שונאן. האוחז באמה ומשתין, והמשמש מטתו בלא כסוי, אמרו עליו שהוא עושה מעשה בהמה, והמספר דברים שבינו לבין אשתו לשום בריה.
כדשלשה הב"ה אוהבן. מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו.
כהרב הונא בריה דרב חלש, ונמשך לאותו עולם כמה לילות וכמה ימים. כיון שחזר, אמרו לו תלמידיו, רבי', במה פטרוך. אמ' להם, בני, אשריו מי שאינו מעמיד על מדותיו. העבודה, באו כתות של מלאכי השרת ולמדו עלי זכות, ולא קבלו מהם, עד שבא מלאך אחד, ואמ' להם, על מי אתם מלמדים זכות, שמא על זה שמעולם לא עמד על מדותיו. מיד פטרוני ממיתה לחיים.
כושלשה אין חייהם חיים. הרחמנים, והרתחנים, ואניני הדעת.
כזבשלשה דברים האדם ניכר. בכוסו, ובכעסו, ובכיסו. ויש אומרים, אף בשוחקו.
כחבשלשה דברים עיניו של אדם כהות. המסתכל בקשת, ובפני המת, ובכהנים בשעה שנושאין את כפיהן.
כטשלשה דברים מאריכין ימיו של אדם. המאריך בתפלתו, והמרחיב יד על שולחנו, והמצניע עצמו בבית הכסא. דתניא כל המעיין בתפלתו סופו מתקבל, שנא' תכין לבם תקשיב אזניך. והמרחיב יד על שולחנו סופו מתעשר, שנא' ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח, מה כתיב בתריה, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. והמצניע עצמו בבית הכסא, אין רוח רעה ולא מיתה שולטין בו, שכן מצינו בשאול, כשנכנס למערה בקש דוד להרגו, כיון שראהו שהצניע עצמו, לא הרגו, שנא' ואמר להרגך ותחס עליך.
לשלשה דברים מקצרין ימיו של אדם. מי שנותנין לו ספר תורה לקרות בו ואינו קורא, וכוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג גדולה לעצמו. ויש אומ', אף הרואה ספר תורה ואינו עומד בפניו.
לאשלשה הן קרובין למיתה ורחוקים מן החיים. ואלו הן. ישן עומד, ומקיז עומד, ומשמש עומד.
לבשלשה סימנין הן. סימן לעבירה הדרוקן, סימן לשנאת חנם ירקון, סימן לנבלות הפה אסכרה. ויש אומ', סימן לגסות הרוח עניות.
לגשלשה מזקינין בלא זמן. הדר בעלייה, והמגדל תרנגולים, ואומר דבר ואינו נשמע.
לדשלשה חייהם אינם חיים. המצפה לשולחן חבירו, ומי שאשתו מושלת עליו, ומי שייסורין מתגרין בו.
להשלשה אינן רואין פני גיהנם. מי שיש לו חולי מעים, ודקדוקי עניות, והרשות. ר' מאיר אומר, מי שיש לו אשה רעה.
לושלשה דברים צוה ר' יהושע את בנו. אל תעשה מום בעצמך, ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים, אשתך טהורה הזקק לה לילה ראשונה.
לזשלשה הם קלים. הדר בבית חמיו, ואורח מכניס אורח, [וסובין].
לחשלשה דברים אז"ל. אכל ולא שתה, אכילתו דם, והוא תחלת חולי מעים. ולא אמרו אלא בסעודת שחרית. אכל ושתה, ולא הלך ארבע אמות, נרקבים בני מעיו, והוא תחלת רוח רעה. ולא אמרו אלא בערבית. היה צריך לנקביו ואכל, דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, והוא תחלת ריח הפה. רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן, דומה לברזל שהוציאוהו מן האור ולא הכניסוהו במים.
לטמפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה, מפני חשד, ומפני המפולת, ומפני המזיקין.
משלשה צועקין ואינן נענין. המלוה מעותיו בלא עדים, ומי שיש לו אשה רעה ואינו מגרשה, והדר בעיר רעה ואינו יוצא ממנה.
מאשלשה חלומות מתקיימין. חלום שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, והפותר חלומו בחלום.
מבשלשה דברים בודקין את האדם. יין, חומץ, דרך ארץ.
מגשלשה צועקין ואינן נענין. הקונה אדון לעצמו, והמחלק נכסיו בחייו, והמשיא בתו קטנה.
מדשלשה דברים אין בהם משום כבוד. בית הכנסת, ובית הכסא, [ובית המרחץ]. ויש אומרים, אין מכבדים לא בדרכים ולא בגשרים ולא בידים מזוהמות.
מהשלשה דברים אל יאמר אדם לחבירו מעצמו, אלא א"כ מבקש ממנו. ואלו הן. בתו, ותלמודו, ומעותיו.
מושלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות. המשמש מטתו ביום ערום, ועומד לפני הנר ערום, והמשמש בפני כל חי, ואפי' בפני תרנגול.
מזשלשה דברים מביאין את האדם לידי עשירות. עיון תפלה, ונושא ונותן באמונה עם הבריות, ועלוב לאנשי ביתו. ויש אומרים, מי שיש בו דעה, שנא' ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.
מחשלשה חבושין הם. מצורע, ושומר הסף, ואשה.
מטשלשה פרוטות אין בהם סימן ברכה. שכר אשה, וריחים, ושכר בהמה.
נשלשה דברים הן שחזרו למקומן. תורה, וישראל, וכסף וזהב. תורה היתה מן השמים, שנא' מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, וכיון שחטאו ישראל במעשה העגל, נשתברו הלוחות ופרח הכתב למקומו, שנא' התעיף עינך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים וגו'. ישראל היו מעבר הנהר, שנא' בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם וגו', ולשם חזרו, שנא' בבלה יובאו ושמה יהיו. כסף וזהב היו ממצרים, שנא' ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב וגו', ולשם חזרו, שנא' ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך וגו'.
נאשלשה דברים מעבירין את האדם על דעת קונו ועל דעת עצמו. דקדוקי עניות, והרשות, [ורוח] רעה.
נבשלשה דברים מוציאין את האדם מן העולם. עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות.
נג[שלשה דברים] מוציאין את האדם מן העולם. מי שאין לו סנדל, וסודר, והלן בבית הקברות. ויש אומ', אף הקורע בגדיו בחמתו.
נדשלשה דברים האוכל אותם דמו בראשו. שום קלוף, ובצל קלוף, וביצה קלופה, שעברו עליהן הלילה.
נהשלשה דברים ארז"ל. ריבה דם, ריבה שחין. ריבה מרה, ריבה נגע. ריבה שכבת זרע, ריבה צרעת.
נושלשה מעיינות יש לו לאדם שאין להם הפסק. דם, ומרה, ושכבת זרע. ויש אומ', כל זמן שמרבה מימי רגליו מרבה ירקון.
נזר' עקיבא אומר, בשלשה דברים אוהב אני את המדיים. כשהן יועצין, אין יועצין אלא בשדה. וכשהן נושקין, אין נושקין אלא על פסת יד. וכשחותכין בשר, אין חותכין אלא על גבי השולחן.
נחרבן גמליאל אומר, בשלשה דברים אני אוהב את הפרסים. צנועין באכילתן, ובבית הכסא, ובתשמיש.
נטא"ר ישמעאל, שלשה דברים שח לי סוריאל, שר הפנים. אל תחזיר אספרגוס אלא למי שנתנו לך. ר"ל כשתשתה ממשקה אספרגוס, והוא משקה מבושם, אל תחזור הכוס אלא למי שנתנו לך. [ואל תטול ידיך אלא ממי שנטל ידיו, ואל תטול חלוקך מן השמש בשחרית ותלבש], מפני שרוח רעה צופה לאימתי יעשה כן וילכד.
סשלשה אין להם מחילה. הסך שמן לחבירו מכלי ריקן, והמדבר אחד בפה ואחד בלב, וגדול משניהם גונב דעת הבריות.
סאשלשה אין להם מחילה. גר שחזר לגיותו, והמוכר תרומה לשם חולין, והבועל אשתו נדה.
סבשלשה אין להם מחילה. הנהנה מאידיהן של גוים, ואוכל במקום אחד ומברך במקום אחר, והמתכבד בקלון חבירו.
סגשלשה דברים שקולין זה בזה, וצריכין כבוד. יראת חטא, ועושר, וחכמה.
סדשלשה שונאין את התורה. אשה, ועם הארץ, ותינוק.
סהשלשה דברים מרחיבין לבו של אדם. קול ערב, וריח בשמים, ונקיות.
סושלשה קולות ערבין על בני אדם. קול תורה, וקול גשמים, וקול כספים.
סזשלשה קולות קשין על בני אדם. קול נערים, וקול עכברים, וקול חזירים. ויש אומ', אף רעמים וקול חמורים.
סחבשלשה מקומות צריך אדם לבדוק בנקביו. בכניסתו לבית הכנסת, ולבית המדרש, ולבית המשתה.
סטשלשה אין ממצעין ואין מתמצעין. כלב, אשה, וגמל. ר"ל אין בהם אמצעות, אלא הקצה האחד לטובה או לרעה.
עשלשה דברים ממעטין כחו של אדם ומשחירין פניו. ואלו הן. פחד, דרך, עון. פחד מנין, דכתיב פחד ופחת. דרך מנין, דכתי' ענה בדרך כחי קצר ימי. עון מנין, דכתי' כי הילדות והשחרות הבל, דברים שעושה האדם בילדותו, משחירין פניו בזקנותו.
עאשלשה קלקלו בתיבה, ונתקלקלו, ונשתנו מן הבריות. חם, כלב, עורב. חם נהפך דמותו כעורב. כלב מתקשר בשמושו. עורב מזריע בפה, ואף הנקבה אינה יולדת אלא מפיה.
עבשלשה דברים הרואה אותן בחלום משיג אותו שלום. ואלו הן. הר, צפור, וקדרה. הר מנין, דכתי' ישאו הרים שלום לעם. צפור מנין, דכתי' כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט. קדרה מנין, דכתי' ה' תשפות שלום לנו.
עגשלשה נביאים הן, שנים מהם נאים וטובים בחלום, ואחד בספק. ואלו הן. ישעיה, מלכים, וירמיה. ישעיה, הרואה או הלומד בחלום, יצפה לנחמה. מלכים יצפה לגדולה. ירמיה ידאג מן הפורענות. ויש אומ', אף יחזקאל, יצפה לגלות וסופו לגאולה.
עדשלשה חסידים הם. הרואה את ר' פנחס בחלום יצפה לחכמה. ר' אלעזר בן עזריה, יצפה לחסידות. ר' ישמעאל בן אלישע, ידאג מן הפורענות.
עהשלשה מפתחות ברא הב"ה, שלא מסרן ביד שליח. ואלו הן. של רחם, ושל גשמים, ושל תחיית המתים. של רחם, דכתיב ויפתח את רחמה. ושל גשמים מנין, דכתי' יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'. של תחיית המתים, דכתיב בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי.
עושלש כתות ליום הדין לעתיד לבא, צדיקים גמורים, ורשעים גמורים, ובינוניים. כת של צדיקים גמורים נכתבין לאלתר לחיי העולם הבא. וכת של רשעים נכתבים לאלתר לגיהנם, שנא' אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. של בינוניים, אמ' הב"ה לאברהם, בניך חטאו. אמ' לפניו, רבונו של עולם, בני הם ולא בניך, שאתה קראתם בנים, שנא' בני בכורי ישראל. אמ' הב"ה ליצחק, בניך חטאו, אמ' לפניו, רבונו של עולם, ימי שנותיו של אדם שבעים שנה, שנא' ימי שנותינו בהם שבעים שנה, הוצא חמשה ושלשים שנה שהן לילות, נשתיירו שלשים וחמשה, הוצא מהן עשרים שנה שאין אדם בר עונשין, ישתיירו חמש עשרה, הוצא מהן שבע שנים ומחצה של ייסורין, ישתיירו שבע ומחצה, הוצא מהן שלש ומחצה לערבי שבתות וערבי ימים טובים, ישתיירו ארבע, השלך עליו שתי שנים בשביל שאני נקרבתי לפניך על גבי המזבח, וקבל עליך שתי שנים הנותרים, כי אתה קראת אותם באהבה בני בכורי ישראל. באותה שעה יענו ויאמרו ליצחק, כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו. משיב ואומר להם יצחק, בעוד שאתם מסתכלין כנגדי, הסתכלו והודו לאביכם שבשמים. מיד פתחו כולם ואמרו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם למען שמך.
עזר' יהודה אומר, שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל ושלש מתנות גדולות ניתנו על ידיהם. באר מים בזכות מרים, ועמוד הענן בזכות אהרן, והמן בזכות משה. מתה מרים נסתלקה הבאר, מת אהרן נסתלק עמוד הענן, וחזרו שתיהן בזכות משה, וכיון שמת משה, בטלו הכל.
עחשלש מדות טובות נוהגות בעולם. הנותן צדקה הוא משובח בעיני המקום ובעיני הבריות, והמלוה לכל אדם גדול מזה, ונותן למחצה ולמותר, הוא למעלה מכולן. פי' נותן מעות לחבירו הנצרך להתעסק בהם וחולקין הריוח.
עטשלש מדות נוהגות בתלמידים. שואל ומשיב, הרי זה משובח. שואל ואינו משיב, למטה ממנו. אין שואל ואין משיב, משונה מכולן. יראה ואין חכמה, בזוי. חכמה ואין יראה, שטות. אין חכמה ואין יראה, רשע. חכמה ויראה, צדיק גמור.
פשלשה דברים צריך אדם ללמוד. הלכות שחיטה, ומילה, וכתיבה.
פאלעולם ידבק אדם בשלשה דברים, ויתרחק משלשה דברים. ידבק בשואלי שלום, ובעוסקי להתיר חליצה, ולהפר נדרים. ויתרחק מן המיאון, ומן הפקדונות, ומן הערבות. ויש אומ', אף מן המחלוקת.
פבשלשה דברים העושה אותם דמו בראשו. האוכל מאגודה של ירק כשהיא קשורה, והשותה שתי כוסות כאחד, והמקנח בחרס.
פגשלשה דברים מאבדין את המזונות. קול, צעקה, סערה.
פד[שלשה דברים קשין לו לאדם משום לשון הרע. הנותן בגדיו מראשותיו], והמחליף סנדל של שמאל לימין, קשה לשכחה, והתופר בגדיו עליו כשהוא לבוש.
פהשלשה דברים נאמרו בפוך. מגדל שער בעפעפים, ומפסיק את הדמעה, ומעביר את בת מלך.
פושלשה דברים נאמרו [בכותח. מטמטם את הלב, ומסמא את העינים, ומכחיש את הגוף].
פזשלשה ספרים אמ' שלמה ע"ה ברוח הקדש. ואלו הן. שיר השירים, ומשלי, וקהלת. שיר השירים בקטנותו, משלי בילדותו, וקהלת בזקנותו.