מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מנורת המאור — מקצת דברים מחופת אליהו רבה, שער חמשה

אשער חמשה
בחמשה אין הדעת סובלתן. דל מתגאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס המתגאה על הצבור, והמגרש את אשתו שנים או שלשה פעמים ומחזירה.
גחמשה דברים נאמרו בשום. משחין, משביע, מצהיל פנים, מרבה הזרע, והורג שרץ שבמעים.
דחמשה דברים נאמרו בשור. הרוכב עליו בחלום עולה לגדולה, ואם השור רוכבו ימות, האוכל בשר שור בחלום יתעשר, נגחו הויין לו בנים שמנגחין בתורה, בעטו דרך רחוקה נזדמנה לו, נשכו ייסורין באין עליו. ויש אומרים, הרואה שור בריא בחלום שנת שובע יראה, שור כחוש שנת רעב.
החמשה נהרגין בשבת כמו בחול. זבוב של מצרים, וצרעה של נינוה, ועקרב של הדייב, ונחש של ארץ ישראל, וכלב שוטה בכל מקום.
וחמשה דברים נאמרו בכלב שוטה. פיו פתוח, ורירו נוטף, ואזניו סרוחות, וזנבו בין יריכיו, ומהלך לצדדין. ויש אומרים, נובח ואין קולו נשמע.
זחמשה דברים נאמרו שכל אחד ואחד מהן אחד מששים. ואלו הן. אש, דבש, שינה. חלום, שבת. אש, אחד מששים בגיהנם. דבש, אחד מששים במן. שינה, אחד מששים [במיתה. חלום, אחד מששים] בנבואה. ושבת, אחד מששים בעולם הבא.
חחמשה דברים מעמידין את החכמה. האוכל פת שבשלה כל צרכה, וביצה מגולגלת, והשותה מים הנותרים מן העיסה, ומי שטובל אצבעותיו במלח שנים ושלשה פעמים ואוכל, והרגיל בשמן זית.
טחמשה דברים העושה אותן דמו בראשו. העובר בין דקל לכותל, והעובר בין שני דקלים, ומי שעובר בין מין שמורין, והשותה מים מגולין, ושנים שיושבין ורחל ביניהם. ויש אומ', אף הישן בצל דקל ובצלה של לבנה.
יחמשה דברים צוה כנען את בניו. אל תדברו אמת, ואל תתרחקו מן הגזל, ותהיו שטופין בזמה, ואהבו זה את זה, ושנאו את אדוניכם. ויש אומרים, אהבו שינה ושנאו מלאכה.
יאחמשה דברים נאמרו בשכר. קשה לראש, ולעינים, ולגוף, ולזרע, ולכח.
יבחמשה דברים נאמרו בגרגיר. מאיר עינים, מצהיל פנים, מרבה זרע, מרבה כח, ממעט כשפים.
יגחמשה דברים נאמרו בקרומית של קנה. אין שוחטין בהן, ואין מלין בהן, ואין מקנחין בהן, ואין חותכין בשר בהן, ואין מצחצחין בהם את השנים.
ידחמשה דברים הב"ה מתחרט עליהן שבראן. כשדים, ישמעאלים, ויצר הרע, וגלות, ודור המבול. כשדים מנין, דכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה. ישמעאלים מנין, שנא' ישליו אהלים לשודדים וגו'. יצר הרע מנין, דכתי' ואשר הרעתי וגו'. דור המבול מנין, שנא' וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ.
טוחמשה אין מורישין לבניהם, ואם מורישין לבניהם, אין מורישין לבני בניהם. ואלו הן. המשחק בקוביא, ומלוה ברבית, ומגדלי בהמה דקה, וכהנים [המלוין על] התרומות, ולוים [על] המעשרות.
טזחמשה [לא] מעלין ולא מורידין. הגוים, ועבדים, והלסטים, וגר שמל ולא טבל ושטבל ולא מל, וגר אוכל נבלות. אבל המינין והמסורות מורידין ולא מעלין.
יזחמשה אין להם מחילה, המרבה לחטוא, ו[מרבה] לשוב, והחוטא בדור זכאי, והחוטא על מנת לשוב, וכל מי שיש בידו חילול שמים.
יחחמשה דברים אין אדם רשאי להתהלך בהם. שנאה, נקמה, קנאה, עזות, עלילה.
יטחמשה אנשים נדמו לאדם הראשון ולקו. שמשון בכחו ולקה בכחו, שנא' ויט בכח. שאול בצוארו ולקה בצוארו, שנא' ויקח החרב ויפול עליה. אבשלום בשערו ולקה בשערו, שנא' ויחזק ראשו באלה. אסא ברגליו ולקה ברגליו, שנא' רק לעת זקנתו חלה את רגליו. צדקיהו בעיניו ולקה בעיניו, שנא' ואת עיני צדקיהו עור.
כחמשה דברים נחסר הבית האחרון מן הראשון. ואלו הן. אש, וכרובים, ארון, ורוח הקדש, ואורים ותומים.
כאחמשה דברים עשה הב"ה בגמילות חסדים. [זיווג זה לזה, שנא' ויבן ה' אלהים את הצלע]. הלביש ערומים, דכתי' ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. קבר מתים, דכתי' ויקבור אותו בגיא. ניחם אבלים, דכתי' ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו. ביקר חולים, דכתי' וירא אליו ה' באלני ממרא.