מנורת המאור — מקצת דברים מחופת אליהו רבה, שער שמונה

אשער שמונה

בשמונה נקראו נאמנים. הב"ה, ותורה, ואברהם, ומשה, ושמואל, ואוריהו, וזכריהו, וחלאים. הב"ה שנא' האל הנאמן. תורה, שנא' עדות ה' נאמנה. אברהם, שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך. משה, שנאמר בכל ביתי נאמן הוא. שמואל, שנאמר כי נאמן שמואל לנביא לה'. אוריהו וזכריהו, שנא' ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו. חלאים, שנא' וחלאים רעים ונאמנים. ויש אומ', אף המצות, שנא' נאמנים כל פקודיו.

געל שמונה נטילות אדם מתפחד ארבעים יום וארבעים לילה, ואינו יודע במה מתפחד. היוצא מבית הכסא ואינו רוחץ ידיו, והמקיז דם ואינו רוחץ ידיו ופיו במלח, והמשים מנעליו, והמטיל מנעליו בין לעצמו בין לחבירו, וההורג כנה או המפלא [כליו], והמגלה עצמו, ונוטל צפורניו, והמשמש מטתו. על כל אחת מאלו צריך נטילת ידים. עשה אחת מאלו ולא נטל ידיו, אורחותיו מקולקלים, ותפלתו אינה נשמעת.