מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מנורת המאור — אור עולם 6

אפרק ששי, בענין המצות
בלעולם ירוץ אדם לדבר מצוה, ואפי' בשבת, שנא' אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.
גלעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמה בת לוט הבכירה לצעירה, קדמה אותה ארבעה דורות בישראל, עובד וישי ודוד ושלמה, והצעירה מרחבעם ואילך, שנאמר ושם אמו נעמה העמונית.
דלעולם אל יחשב אדם בדעתו, ויאמר, חוטא אני ועונות רבות עשיתי, ומה יועילו לי עשיית המצות. אלא אם עשה עבירות הרבה, יעשה הרבה מצות, שנא' כי בתחבולות תעשה לך מלחמה, אם עשית חבילות חבילות של עבירות, עשה כנגדן חבילות חבילות של מצות.
הלעולם חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. וכן דוד הוא אומר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, הרי על הטובה צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא, הרי על הרעה.
ולעולם ישתדל אדם לעשות המצות במובחר מנכסיו, שנא' זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו בציצית נאה ובאתרוג נאה ובלולב נאה. ממה שחננך, התנאה לפניו.