מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מנורת המאור — אור עולם 17

אפרק שבעה עשר, בענין אהבת החברים
בלעולם יהיה אדם אוהב את הבריות, ומצוה זו מצות עשה מן התורה, שנא' ואהבת לרעך כמוך. ומה שאמ' לרעך, ולא אמ' רעך, בא ללמד, שחייבה תורה לאהוב ולחמוד לחבירו כל מה שהוא אוהב וחומד לנפשו. ר' שמעון בן אלעזר אומר, בשעה שאמ' הב"ה דבר זה, ואהבת לרעך כמוך אני ה', אני בראתיו, אם את אוהבו, אני נאמן לשלם [לך] שכר, ואם לאו, אני דיין ועתיד ליפרע.
גלעולם יקרב אדם את אוהביו, שכל האוהב את שכיניו, ומקרב את קרוביו, ונושא את בת אחותו, והמלוה לעני סלע בשעת דחקו, עליו הכתו' אומר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני.
דלעולם ישתדל אדם להתחבר לטובים ויתרחק מחברת הרשעים ובני הבליעל.
הלעולם לא ירבה אדם רעים בתוך ביתו, שנא' איש רעים להתרועע.
ולעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי גנותו.
זלעולם אל תכבד את הרשעים, מנא לן, מאחאב, שהחיה את בן הדד ולבסוף הרגו.
חלעולם הוי מכבד את הזקנים וקח עצתן, מנא לן, מרחבעם בן שלמה, ואמ' ן' סירא סבא בביתא, טבא בביתא.
טלעולם [יהיו כל בני אדם בעיניך כלסטים, והוי] מכבדן כרבן גמליאל.
ילעולם תהא אימת צבור עליך, שהרי כהנים אחוריהם כלפי שכינה ופניהם כלפי העם.
יאלעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל.
יבלעולם לישתיף איניש נפשיה בהדי צבורא.
יגלעולם חייב אדם לצער את עצמו עם הצבור.
ידלעולם אל ימהר אדם את רגליו לבית חבירו.
טולעולם אל יכנס אדם לבית חבירו פתאום, אלא קורהו קודם. למדנו מהב"ה, כשעמד על פתח הגן, קרא קודם לאדם, שנא' ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.
טזלעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב.
יזלעולם ידע אדם אצל מי יעמוד, ואצל מי ישב, ואצל מי ישיח, ואצל מי חותם את השטר.