מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מנורת המאור — אור גדול 17

אפרק שבעה עשר, בענין אהבת החברים
בגדול השלום ושנאת מחלוקת, שאפי' עובדין ע"ז כביכול אין שכינה יכולה לנגוע בהם, שנא' חבור עצבים אפרים הנח לו. ואם יש ביניהם מחלוקת, מה נאמר בהם, חלק לבם עתה יאשמו.
גגדולה אהבת הבריות, שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה. דתניא מעשה בגוי אחד, שבא לפני הלל לגיירו. אמ' לו, גיירני על מנת שתלמדני תורה על רגל אחד. אמ' לו, ואהבת לרעך כמוך.
דגדול עונשה של שנאת חנם, שהחריבה ירושלם ובית המקדש. וסמך לדבר, "איכה ["ישבה "בדד "העיר, ר"ת איבה]. תניא מקדש [שני], שהיו בו בקיאין ועוסקין בתורה ובגמילות חסדים, מפני מה חרב, מפני שנאת חנם שהיתה ביניהם. ללמדך, ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות, עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים.