תאנא כתיב וכו׳: למדנו, כתוב, קול ה׳ יחולל אילות. קוראים אילות וכתוב אילת חסר ו'. זו היא אילת השחר, שהיא המלכות. פירוש אחר אילות השדה. שלמדנו, בחצות לילה, בשעה שהקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, הקול הזה, שהוא ז״א, יוצא ומכאיב לכל אלו האילות המסבכות את כסא הכבוד הקדוש, שהוא המלכות. ז״ש ששים גבורים סביב לה. פירוש אחר. יחולל אילות, הוא כמו שאתה אומר, חוללה ידו נחש בריח. שחוללה, פירושו שברא וחיזק, אף מחולל אילות פירושו שמחזק את האילות, שהם ששים הגבורים. ויחשוף יערות, הוא כמו שאתה אומר ב יערת הדבש. וכתוב אכלתי יערי עם דבשי, והוא, ז״א, שה״פ קול ה', מיניק אותם ששים גבורים, הנקראים אילות, כמו אם המיניקה את הבנים. וע״כ כתוב, קול ה׳ יחולל אילות. דהיינו שמניק ומקיים אותם.
פירוש. כי בחצות לילה נתעורר קו האמצעי עם כח המסך דחירק שבו, למעט הג״ר דשמאל, וליחדו עם הימין, כדי שיוכל להשפיע החכמה שבו. שז״ס שהקב״ה, שה״ס קו האמצעי בא אז בג״ע שהוא המלכות וכו'. וע״כ עד חצות לילה, דהיינו מטרם שבא קו האמצעי למעט הג״ר דשמאל, כל הפתחים של המלכות סתומים, כי אע״פ שיש בהם הארת החכמה, הם סתומים ואינם יכולים להאיר, מטעם שהקו האמצעי עוד לא כלל אותו עם הימין, וע״כ אינו מאיר אלא מחצות לילה ואילך. כמ״ש כל זה באורך (וישלח אות קל״ד קל״ה בהסולם ע״ש).
וזה אמרו, בפלגות ליליא וכו' האי קול נפיק וכאיב כל אינון אילתא. כי ששים הגיבורים שהם בחינת קו שמאל דז״א שבלילה, שה״ס המלכות, ואין הארת החכמה שבהם יכולה להאיר, הנה בחצות לילה, יוצא הקול הזה, שהוא הקו האמצעי, וכאיב כל אינון אילתא, דהיינו שממעט הג״ר דשמאל, שזה כואב להם, אבל בשביל זה נפתחת הארת החכמה שבהם, כי יכולים להתיחד עם הימין, וז״ס קול ה׳, שהוא קו האמצעי, יחולל אילות, שמכאיב אותם שממעט הג״ר שבהם, כדי לפתוח הארת החכמה שבהם. וז״ש, דבר אחר, יחולל אילות, כד״א חוללה ידו נחש בריח. ונמצא שיחולל, פירושו שבורא את האילות, שהם קו שמאל שבמלכות. שהרי הוא מכשיר ופותח את קו השמאל שתאיר בו החכמה, שזה נבחן כמו שבורא את השמאל. וז״ש, ויחשוף יערות, כד״א ביערת הדבש. כי הכלים דאחורים, הנמשכים מקו השמאל שבמלכות, מכונים, יערות, להיותם אילני סרק, שאינם מוציאים פירות, והדינים שורים בהם. אבל עי״ז שז״א מיחד הימין והשמאל זב״ז, הוא פותח הארת החכמה שבשמאל, כנ״ל, הנה נמצא שמגלה את החכמה שביערות. שז״ס ויחשוף יערות והארת החכמה המתגלה מן היערות הללו. מכונה דבש, שז״ס ב יערת הדבש, וכן אכלתי יערי עם דבשי. וז״ש וינקא להו, שז״א שנק׳ קול ה׳ מיניק אותם האילות, כאמא דינקא לבנין. דהיינו שממשיך להם חסדים שע״י התלבשות בחסדים האלו, הם יכולים להאיר. וע״כ כתוב קול ה׳ יחולל אילות שיניקה זו נבחנת כמו שבוראת אותם, שהרי עד עתה לא היתה בהם מציאת הארת החכמה. כי היו סתומים, כנ״ל.
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים