זהר ב, דף עו ע"ב באצבען לגו בידין וגומר ביאר כי הזרת מור' על אורחא. ואמה יורה על מחשבות האדם לפעול. ואו' אצבעא דא קיימא תדיר וגומר כלומר תמיד מורה על הדרך אף אם ישתתף לענין הדרך דבר של מדה אחרת כגון דרך לישא אשה בו או דרך להרויח ממון וכן דרך להנצל מן המות וכיוצא
זהר ב, דף עו ע"ב אינון דאצבעא אתכפיל הם ג' פרקים שהוא ריוח בין האותיות י"ד פרקים שביד ואותם השרטוטים אינם הוראת ענין ולכך לא ישפט אלא ע"י אותם השרטוטים שהם באמצע הפרק כזה # וענין השרטוטים יהיו לאורך האצבע או לרחבו כמצוייר והנה יהיו בשני פרקים שני ושלשי לא בפרק בראש האצבע. והנה דע כי השפיט' החזקה הוא בפרק הג' הסמוך לכף ובפרק הב' לא כל כך ועל הפרק הג' קאמר אי אתוספאן תרין אחרנין על ההוא שרטוטא דאתכפל בהו אורחא לא אזדמן ליה כי שני שרטוטין אלו ברוחב חותכין האצבע מור' על הגבורה כי השרטוטין באורך בחסד וברוחב בגבורה ומורה מניעת התועלת וגבר הדין בה ועכבו דרכיה ונתיבותיה הישרים ולכך אורחא לא אזדמן ליה וטעם השתים להורות כי משני צדדים נסתם הדרך כדין ולא עצרה כח הגדולה ולא שרטטא שם שרטוט מורה שנחתם ונגמר דינו לדין ואין לו דרך סלולה:
זהר ב, דף עו ע"ב בד' אי קיימאן בארכא שרטוטים אחרים שאז הם רומזים בחסד שהיא מדת אורך כנזכר והם בין רשימא לרשימא ירצה בין פרק לפרק לאורך האצבע וכדי להראות על חזקתם ותוקף רשומן צריך שיהיו מכותבים בעומק ולזה בזמנא דיתמשך משכא לאחורא ירצה שיתפוס בעור אצבעו בשני אצבעותיו מאחורי אצבעו בענין שיהי' נמתח עור האצבע שהשרטוטין בו וישארו השרטוטין נכרים לכל לאפוקי אם יהיו דעוכין או נמחקין אלא דאשתמודען נכרים ונרשמים היטב אז הוראת ענין על שהחסד שרטט שם שרטוטיה והורה ג"כ הוראתה יראה הצלחת הדרך אמנם לא יראה הזמנת הדרך בהצלחה שהם שני עניינים אלא הוראה על א' מהם דהיינו שיצליח בדרך אם יזדמן לו או יזמינהו בטרחו. וסימן דא הרומז לזה הוא היות תלת תלת בפותיא שהם ששה אלא שלא יהיו יחד אלא נחלקים לשתי חלקים תלת תלת בפותיא כזה # וד' באורכא מורה על הצלחת הדרך:
זהר ב, דף עו ע"ב ורזא דא ז' מאותיות זה ספר סוד המ' בחסד כנזכר מאתוון זעירין מהמלכות שהיא בעלת הדרך ולכך הצלחתו בדרך:
זהר ב, דף עו ע"ב רשימא חד באורכא מורה קצת מצד החסד שמש' האורך ותרין תרין שהם ד' אלא שהם נחלקי' לשני' כזה # ונודע שהרוחב מצד הגבורה ולזה ישפט כי יש בדרך ענין טוב מצד האורך שמראה טובה מצד האורך וממה שגבר צד הרוחב שהם ד' קוים יורה מאורחא ישמע מילין שיעלה בדעתו היות בו תועלת גדול כגון ריוח הבא לו וכיוצא וסופו הכל הבל התועלת.
זהר ב, דף עו ע"ב ארבע רשימין באורכא ארבע רשימין בפותיא כזה # זה יורה על צד הגבורה בכחותי' שהם חגת"ם וצד חסד בכחותיו שהם חגת"ם ונודע שלעולם צד החסד גובר על הדין בסוד ויעקד את יצחק בנו. ארחא אזדמן ליה ולפי שנשתוו המנגד עם העוזר לכך יורה על טורח ולסופיה תועלתה ורזא דא ז' מאתוון אמצעיים מת"ת בינוניים והת"ת רחוק מהדרך שהדרך למטה במ' ולזה הוא בטורח סגיא ומועיל לבסוף שהת"ת נמשך להתייחד עם המ' חמש וגומר כזה # או אפשר כי אומרו לעילא ותתא אין הכוונה בפרק עצמו כנזכר אלא אפשר על ב' פרקים לתתא פרק ג' ולעילא פרק שני ולפי זה הם שני צורות הא' בפרק שני והב' בפרק שלישי ולכל הפירושים יורה על החסד והגבורה מתנגדות על הדרך והגבורה חזקה וכל עוד שיתרחק יורה על מקום הדוחק ולכן גזרתו נייחא ליה בבית יהי וגומר:
זהר ב, דף עו ע"ב ואולם יש כמה צורות אחרות לאין תכלית והכלל שהכל ישפט על דרך וכל זמן שיגבר שרטוטי האורך מורה על הדרך הישר והתועלת וכל זמן שיתמעטו אותם שהם באורך יורה על מעט ההתנגדות:
זהר ב, דף עו ע"ב באצבעא דאמצעיתא כבר פי' כי האצבע הזה בו סוד המחשבו' ואצבע זה יורה על האדם אם מחשבותיו מרובות ואם רעות או טובות ואם מתקיימות או לאו וכבר פי' כי האורך בשרטוטין האלו הם ימניים אבל הרוחב הם שמאליים ולכן יתקיימו המחשבות כפי תגבורת הימין ברבוי שרטוטי האורך ויתבטלו המחשבות כפי תגבורת השמאל ורבוי שרטוטי הרחב ולזה כאשר שרטוטא חדא קיימא באורכא בין שרטוטי דפותיא כזה # שיתרבו אותן שברוחב יורה על מציאות המחשבו' ומצד תגבורת השמאל הוא מיד דחיל ולזה לא אתעביד כלל:
זהר ב, דף עו ע"ב אי תרין שרטוטין וגומר שאז הגביר החסד והם חזקים עמוקים דקיימין כד אתפשט וגו' הנה יור' על קיום המחשבה מימין ומשמאל ומור' על מעט מפני שהם שתים באורך לבד. ואפשר לפרש מ"ש לעיל בין שרטוטי פותיא היינו אותם דאצבעא אתכפל בהו וכאן אין זולתם ולכך האורך המעט יור' ביטולם והאור הזה שנתרבה קצת יורה על קיומם אמנם אינו בעל מחשבות הרבה כיון שהוא מעט השרטוט באצבע זה וזה נראה עיקר:
זהר ב, דף עו ע"ב ואי תלת רשימין באורכא הרי זה ג' מצד האורך והחסד וקיום המחשבה ובפותיא תרין או ג' שמור' התנגדות המחשבה. ואו' וכל אינון מחשבין דאינון לסטר קב"ה שאינם מהבלי העולם אתקיימן בידיה מפני שהם מחשבות הימין וקיומם בימין אמנם מחשבות השמאל שהם מעולם הגשמי אינם מתקיימים שהשמאל מנגד והיינו אורך ימים בימינה ולכך מחשבות אורך ימים מתקיימין ומחשבות עושר וכבוד בלתי מתקיימין בו וצורה זו היא כזה: #
זהר ב, דף עו ע"ב אי ארבע או חמשה באורכא והם מכותבים וחקוקים היטב בהתפשטו וגומר ואם לא ימצאו מנגדים לזה הם טובים שיורו על חוזק המחשב' בקיומה ימין ושמאל אמנם דא איהו כד שראן על פותיא בג' או ארבע או מתרין והלאה שיהיה עובד הא' שהיא חסד ימין אמנם תרין הם חסד גבורה וכבר נאחז בדין ובתלת ג"כ הם ימין ושמאל ואמצע וע"ד זה גובר והולך כפי מספרם: דא בר נש דמחשבתו לאבאשא ומגלה אותם שאינם מחשבות נסתרות אלא מחשבות נגלות ודיקניה וגביני עינוי וגומר מורים על גבור' ומחשבותיו לרעה וכן גביני עינוי שהם כחות דין המסלקים השגחה כאשר יסכימו כל הפרטים האלה:
זהר ב, דף עו ע"ב קצרה דיומין וגומר מצד חטאיו שפוגם המדות העליונות שהם המחשבות מקום אריכו' ימים והוא פקיחא וגומר ואכרע תדיר למכילן דביש וגומר אסוותא להאי תיובתא וגומר ולזה יגבר הימין על השמאל והם תלת וגו' על תרין בפותיא וגומר ואין ענין השרטוטין דבר קבוע כעין השער שלא ישתנה אלא השרטוט תלוי במעשים ולכך כפי השתנות הרוח הפנימי כן ישתנו ככביו הנראי' בחוץ בשרטוטין וז"ש דהא כפום מנהגא וגומר. מהרמ"ק זלה"ה:
זהר ב, דף עו ע"ב גליון כמא דקב"ה אחלף חיילין פי' מחליף מראה שלהם וכן ברזי דרזין ע"ב שבמקומות הככבי' אינן משתני' לעולם ולא ישנו את תפקידם. עכ"ל:
זהר ב, דף עז ע"א תולדות אדם פי' תולדות שמוליד אדם סוד הנשמ' הפנימי' שהיא אדם באמת כנזכר לעיל והוא מוליד מראות וענייני' המורי' על מציאותו כנזכר לעיל והוא ממש כדמיון תולדות השמים שמולידים ומראי' עניינם מהכח הפנימי בככביו כך מראה העור בשרטוטיו וגם שרטוטי הידים נכללי' בתולדות אדם שדינן בשרטוטי המצח והוראת הפנים כנזכר לעיל: ז"ר הפ"ץ הם אותיות ז"ה ספ"ר ונדחה ס' שהוא ת"ת ונכנס ץ' שהוא היסוד שהוא ממזגם וסדרם מצד היסוד דהיינו ז"ר חסד הוד ה"פ גבורה נצח והיסוד ץ' ממזגם כך. ואו' חמש אתוון בחמש תרעין למנדע וגומר אין ספק שלא נכללו כל ידות בני אדם בה' שערים אלו אלא שהם ראשי פרקי' לשפוט כל חכם כל מי שיהיה על צד הקש השערי' אמנם ראשי פרקי' ליכנס הם אלו:
זהר ב, דף עז ע"א תרעא קדמאה ר' בידא אית וגומר הענין כי השרטוטין הגדולי' ראשים ביד הם מעטים לא יוסיפו על אורך משלשה או ארבעה ופעמים יהיו שנים ופעמים א' וזה ציורו # ביד ימין והנה אלו הם שרטוטין רברבין ושרטוטין דקיקין הם עד אין תכלית בכמה מקומות כנודע לחוש והם מעורבין ואינן מסודרין כשרטוטי האצבעות או המצח וכן הדקים יחתכו הגדולים ויעברו דרך בם מהם ביושר באורך ברוחב מהם באלכסון מהם קצרים מהם ארוכים וז"ש וכולהו מתערבי דא עם דא ועכ"ז שפיטת החכם הוא כדי שידע להבחין סוד הקוים החותכי' היד לאורך ורוחב הגדולים. והקטנים הדקים הבאים בחברתם כדי לשפוט השפיטה הראויה והנה השער הזה כד אינון תרין באורכא ותרין בפותיא ואחידו דא בדא כמצוייר בצורה הזאת והנה כל מקום שנאמר אורך הוא סוד החסד וכל מקום שנאמר רוחב הוא סוד הגבור' כנזכר לעיל: ועניינם ביד זו הם סוד ה"ר כדמסיק ה' שהיא בנצח ר' שהוא חסד נטיל באורכא כי השערי' האלו הם ז"ר הפ"ץ וטעם למה נשתנו האותיות לפי שהם מצד מלכות והיא אינה מקבלת העולמות העליונים בעצמות' כסדרן בזכר ולזה במ' הם ר' בחסד שלה ז' בגבורה שלה ה' בנצח שלה בת"ת ז' בהוד אמנם השערי' גזרתם בסדר האותיות אלו כי שער הראשון כולו ימין ושער ב' כולו שמאלי בהוראת פיסול וכיוצא ולזה בסוד ה"ר יהיה ענינו חסד ונצח ולזה יהיה כולו טוב וימין מצד הידים שהם במלכות כנזכר ושתים אלו באורכא הם חסד גבורה ושתים בפותיא הם הם הנקשרי' זה בזה להורות על הסכמת הימין והשמאל יחד לטובה זולתי דבר מועט שנמשך לו בהמזגת הדין עם החסד כאשר יתבאר: ואו' דא אית ליה בידא שמאלא כהאי גוונא באלין שרטוטין רברבין שהם הראשים שפי' שהם עיקר השפיטה. וכל מקום שהיד השמאלי ישתוה עם הימנית מורה על חוזק ההוראה מפני שהשמאל מסכמת לימין:
זהר ב, דף עז ע"א אבל אינון שרטוטין זעירין וגומר כי הם ב' בחינות רברבין וזעירין בסוד אותיות גדולות וזעירין ולכך יתייחס היד אחר השרטוטין הרברבין ואח"כ ישפט בשתוף הזעירין אל הרברבין: וראוי לדעת כי עיקר היד יתייחס שם השער על שרטוטי האורך ולזה נקרא השער הזה שער ר' ויתלה אליו אות ה' בפותיא.
זהר ב, דף עז ע"א ימינא נטלא וגומר צריך אני לצייר היד הזו בשרטוטין הקטנים היאך הם עומדי' והנה קו א"ב וקו י"ט הם שני קוים רברבין בפותיא וזו היא הצורה # וקו א"ג וקו ד"ה הם שני קוים רברבין באורכא וקו כ"ל הוא חד שרטוטא דקיק לעילא באורכא וקו ו"ז הוא חד שרטוטא דקיק לתתא שכן הוא למט' מכול' דאחיד באינון או בין אינון תרין שרטוטין רברבן וקו ח"ז הוא חד שרטוטא דקיק דשריא עליה ירצה על ראש אותו קטן ואפשר שזוית הח"ו הנעשה משני השרטוטין הזעירין יעלה אל בין שני השרטוטין הרברבין בפותיא וזה בשחתוך קו ח"ז וכן קו ו"ז קו י"ט והוא כזה # ולא יעלה ולא יורד וכבר ראיתי באומנות ממש יד היתה מצויירת כמצוייר ושפטתי בענייניו כדברי האלהיים ע"ה: והנה השמאל לא ישתו' עם הימין באלו הג' שרטוטין זעירין אמנם יתרבו עוד כמה שרטוטין בשמאלא ויותר מהמצוייר בימין אמנם המשפט בזה הוא אומ' ורזא דיליה בימינא וגומר שכל עניינו בסוד ה"ר בימין כנזכר.
זהר ב, דף עז ע"א וכדין אשתכחו תלת שרטוטין זעירין דמעברן בההוא וגומר כזה: #
זהר ב, דף עז ע"א תרעא תניינא וגומר השער הזה לגבורה ודין כאשר יתבאר בימינא ירצה ביד ימין שאין בשער הזה משתוה השמאל עם הימין:
זהר ב, דף עז ע"א קסטירו דמות והכוונה יהי' על דמות וציור השרטוטי': כד אשתכחו תלת שרטוטין רברבין בפותיא אם אבות שהשרטוטי' הגדולי' הם עיקר השער ואמנם היותם ג.' ברוחב זר למצא בשום יד ותרין רברבין באורכא וצורתם יהיו כזה # והנה תלת דפותיא הם קו א"ב וקו י"ט שהם מורגלים בכל הידות ואפשר שיהיה קו א"ב מוכפל והיינו קו נ"ס או אפשר שיהיה קו י"ט מוכפל עם היות שלא ציירנוהו בצורה ומפני או' וחד מאינון דאורכא אחיד באינון תרין תלת מורה שהוא קצר ואינו משוך והצורה הזאת תמצאנה בקצת בני אדם לכך תקעתי עצמי באותה צורה והבנתי דבריו ולא נפל דבר ספק אלא אם אעשה קו ד"ה מחותך לשנים ויהיה חציו באורך וחציו ברוחב והיינו תלת דפותיא דתרין דאורכא וזה צורתו # וצורה זו נמצאת בכמה ידות והטבעיים כתבו בזה שמורה קצרות שנים וכיוצא ומהם למדנו שימצא הצורה במקומות הרבה וגם אני ראיתיה למראה עינים באומנות ועל דרך כלל הם ג' ברוחב ושתים באורך וא' מהאורך קצר שאינו ארוך כל צורכו ונבדל מן הרחבים ויד זו הגביר בה סוד הגבורה בג' עניינים א' שהרבה בשרטוטי הרוחב שהם דין ומעט באורך שהם מצד החסד. הב' שקצר שרטוטי א' משרטוטי האורך מורה שלא הרבה באריכות החסד וקצר בסוד שברים וגבורה. הג' שעזב ולא קשר השרטוט הזה הקצר בשרטוטי הגבורה שלא הסכים החסד עם הגבורה וכל זה מורה על הפגם אשר בו דהיינו פסילו דזרעיה או בממזרות או בשפחות ועבדות וכיוצא מצד אביו ומצד נשואי אמו כמו כהן שנשא חללה ויש' ממזרת וכדומה. ומצד אביו היינו שאביו עבד או ממזר או חלל וכיוצא והנכון בזה הפיסול הוא כמו הנדה או בת הנדה. ואפשר לומר אם יהיה הפסול מצד אביו הקצור והפגם בקו ד"ה הימני המורה על החסד ואם יהיה הפסול מצד אמו יהיה קו א"ג הקצר והפגום שהוא סוד המ' מצד שמאל. וכדין משתכחי לתתא מאינון תלת שרטוטין דפותיא תרין שרטוטין דאחידן בהו לתתא כמצוייר בצורה הראשונה בקו י"ט וסימנם נ"ת.
זהר ב, דף עז ע"א ולזמנא דסיב אהדר לאתתקנ' הנוגע אליו להתקן דהיינו מעשיו להיות נסתרו כגלויו ותוכו כברו: כדין אשתכחו אינון תרין שרטוטין באורכא שהם קו ד"ה וקו א"ג אחידן באינון דפותיא שהם קו א"ב וקו י"ט ולא שיתערבו שניהם עם שניהם אלא דא עם דא דהיינו קו ד"ה עם קו י"ט וקו א"ג עם קו א"ב כזה # ונוסף עוד עליהם שרטוטין והם תרין דקיקין באמצעיתא ירצה בין שני קוי האורך והם באורך ג"כ ולאו דוקא שיהיו מזוגין אלא הם באורך באמצע שני אלו הקוים והם מורים על סוד החמשה שרטוטין הקודמי' שיהיו מצד האורך והרוחב עוד שנים מצד אורך ושלשה מצד רוחב זעירין לומר לך שהוא תקן מצד עצמו כל מה שהוא אפשר לתקן מצד מעשיו רזא דא ז' שהיא מצד הגבורה דמתחברא באת ר' דהיינו חסד אמנם הגבורה עיקר עכ"ל: