ספר הזהר — מאמר פ״ב

אדָּא פִּקּוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה: (שמות כ״ו:ט״ו) וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים. (כלא כגוונא עלאה) (ד"א ל"ג פתח רבי יצחק) וּכְתִיב (ישעיהו ו׳:ב׳) שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְגוֹ', עוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא בְּאִינּוּן קְרָשִׁים, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן שְׂרָפִים, (בהאי אתר) אִלֵּין עוֹמְדִים, וְאִלֵּין עוֹמְדִים.

בוְאִי תֵּימָא, וְהָא כָּל חַיָּילֵי שְׁמַיָא אִינּוּן עוֹמְדִים כֻּלְּהוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (זכריה ג׳:ז׳) וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה, וּכְתִיב (מלכים א כ״ב:י״ט) וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עוֹמְדִים עָלָיו וְגוֹ', דְּהָא כֻּלְּהוּ מַשִּׁרְיָין עִלָּאִין לֵית לְהוּ קְפִיצִין, וְכֻלְּהוּ קַיְימֵי בְּקִימָה. אֶלָּא וַדַּאי כֻּלְּהוּ קַיְימִין, וּלְזִמְנִין אִלֵּין אִקְרוּן שְׂרָפִים, וּלְזִמְנִין סַלְּקִין בִּשְׁמָא אַחֲרָא, אֲבָל אִלֵּין כֻּלְּהוּ בְּחַד שְׁמָא קַיְימֵי.