זהר ב, דף רמה ע"א * מגוף כי"ק ז"ל. ועיין מ"ש בהערתי ריש היכלות דבראשית. וזאת למודעי. שכל לשון הזוהר שבבאור הגר"א הוא על פי ד"א. ובדפוסים אחרים נ"א. ש"ל.
זהר ב, דף רמה ע"א היכלא קדמאה שירותא גו מהימנותא כו'. ר"ל היכל ראשון והוא דרגא דיסוד כמ"ש דף רנ"ח ובפרשת בראשית דף מ"ה יוסף הצדיק עמודא דעלמא נטיל היכלא דספיר רוחא דאקרי לבנת הספיר כו', והוא יסוד עם עטרת היסוד כמש"ל, והוא יסוד ומלכות של עשר ספירות הפרצוף. אבל מלכות (פרצוף) פרטי, כי בכל עולם יש מלכות פרטי כידוע והוא ארץ של אותו עולם כמ"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים. וכן הוא בכל עולם שמים וארץ; שמים מדור המלאכים וארץ למדור הצדיקים, והן ז' מדורין כמש"ש דף מ' ע"א "כגוונא דא אית לארץ עלאה ז' מדורין אינון כו' שבעה מדורין אינון לעילא והא ארץ עילאה אחידת לון וכולהו קיימין בה כו'", ושם ע"ב "כדין הוא לארץ דלתתא בז' מדורין וכלהו כגוונא דלעילא ובכלהו אית זינין כחיזו בני נשא וכולהו מודין ומשבחין לקב"ה ולית מאן דידע יקרי' כאילין דאינון במדורא עלאה כו' לא קיימא בקיומי' אלא בגיניהון דצדיקיא דאינון גופין קדישין כגוונא דלעילא כו' לא קיימא אלא לגופיהון דצדיקיא למהוי כלא חד דא כגוונא דא כו'".
ור"ל לתתא בעוה"ז ז' מדורין הן בארץ והן ז' ארצות ועלאה הוא תבל שלא נברא אלא בשביל הצדיקים (שנאמר כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל) וכן הוא בכל עולם, והן ז' ארצות שחשיב שם דף ל"ט ומ' "ד"א ואת הארץ כדקאמרן לאסגאה ארעא דלתתא דאיהי כו'", עיי"ש עד "כגוונא דא אית לארץ עילאה ז' מדורין כו'". והענין כי תהו ובהו כו' הן ד' יסודין של הארץ כמ"ש בז"ח פרשת בראשית עי"ש, והן חג"ת ג' יסודין, ובינה או מלכות יסוד הד' כידוע בסוד המרכבה. וז' המדורין הן כסדר ז' ההיכלות: ארץ יסוד ומלכות, ושם תהום כידוע בסוד תהום שהוא ביסוד דנוקבא ושם מ"נ.אדמה גיא הם נו"ה והן פני תהום, רגליה יורדות כו' שהוא אותיות תהום כמ"ש בתיקונים ובז"ח.נשי' הוא ת"ת והוא תהו. וזהו סוד גיד הנשה של יעקב ולפי שהוא בנוקבא לפיכך מקום השכחה מה שאין כן בדכורא שם מקום התורה וזהו סוד (ע"ז ט, א) ב' אלפים תהו, ב' אלפים תורה, ב' אלפים ימות המשיח, שהן ג' דרגין מלכות ז"א בינה כידוע.ציה הוא גבורה, חשך כידוע, והוא על פני תהום כי גבורה הוא ע"פ מלכות כידוע [והוא ע"פ שהן נו"ה כי סדר היכלות גבורה על נו"ה וכן כאן נשי' למעלה וארקא חשיב למטה חג"ת כסדר אבל ת"ת עולה למעלה מחסד. וכן בקרא תהו ובהו וחשך כסדר מלמעלה למטה, ג"ר, על פני תהום ג' האחרונים, ורוח אלהים מדור העליון שכולל ג"ר, ורוח כו' הוא רוח העליון על פני הוא רוח מרוח, מים הוא מים מרוח, ה' של "המים" הוא תהום העליון שם אש ממים והוא ד' דרגין שכולל העליון וששה מדורין בסוד ד' רגלין ו' דרגין]. ומשם המים יורדין בסוד גבורות גשמים.בהו הוא חסד כמ"ש בתז"ח ומסטרא דימינא, ובהו בו הוא, ואמר שם דעולם חסד יבנה דמסטרא דחסד אתחבר עמה דכורא, לא תהו בראה לשבת יצרה עי"ש, ולזה אמר שם דלא אתנשי.תבל הוא בינה כולל ג"ר והוא הארץ שלנו שמתוקן לצדיקים וכנ"ל:
זהר ב, דף רמה ע"א וכן ברקיעין ערבות ששם נשמות של צדיקים וכאן תהום עליון בסוד בינה כידוע והן ב' תהומות, תהום אל תהום קורא לתהום עילאה אמר חשור מימיך מ"ד כידוע, ולתהום תתאה אומר אבע מימיך מ"נ, וזהו מרחפת על פני המים הם המים שבתבל, תהום העליון לרוקע הארץ על המים. והארץ הזאת היא בינה והמים שעלי' שנאמר יקוו המים אל מקום אחד ולמקוה המים קרא ימים הוא חכמה כידוע והוא מים מרוח. ורוח אלהים מרחפת על פני המים הוא כתר שהוא רוח כמ"ש בספר יצירה (פרק א). ויקרא אלהים ליבשה ארץ הוא בינה מעמד ב"א והוא על המים, תהום עליון כידוע. וכ"ה בכל עולם מלכות הפרטי ארץ וע"ס עד עטרת היסוד של אותו העולם הן ז' היכלין שהן עשר ספירות גם כן כמ"ש לקמן בעה"י:
זהר ב, דף רמה ע"א והאי איהו שירותא לרזא דמהימנותא. ר"ל התחלת דרגין דקדושה של אמונות ישראל, שאח"ז סט' דמסאבא לתתא, אבל כאן התחלת היכלין דקדושה:
זהר ב, דף רמה ע"א ובדרגין דחיזו דמהימנותא לנביאי קשוט. ר"ל כאן התחלת המראה לנביאים. ואף שהנביא ראה גם כן בסטרא אחרא כמ"ש "וארא והנה רוח סערה ענן גדול ואש כו'", וכן באליהו "והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה'" שהן ג' קליפות, שני ערלה, שהן קודמין לפרי מצדינו, והן ג' קליפות ערלה שחופפין על הברית מילה ופריעה ואטיפו דדמא, והן גם כן אותן שראה יחזקאל כי ענן גדול הוא רעש שהן הרעמים ביום הענן, והן תהו ובהו וחושך. ורביעי הוא ורוח אלהים כו' שהוא קול דממה, שהוא נוגה סביב שבתוכה ה' והיא רבעי, קדש הלולים, והוא צריך פדיה להכניסו לקדושה והן קליפין דאגוז כמ"ש אל גנת אגוז ירדתי, שמקודם צריך לתבר הקליפין ולעבור בהם, ולזה אמר ובדרגין דחיזו דמהימנותא, ר"ל התחלת מראה הקדושה:
זהר ב, דף רמה ע"א והוו חמאן מגו דא אספקלריא דאינה מאירה כו'. ר"ל מתוך אותן היכלות האלו. ור"ל אע"ג דנבואתן של הנביאים הוא מתוך הדכורא ורוה"ק הוא מתוך הנוקבא מכל מקום אינם רואים רק על ידי הנוקבא כמ"ש (יבמות מט, ב) כל הנביאים ראו מתוך אספקלריא שאינה כו' והוא מתוך הנוקבא כמ"ש כמה פעמים בזוהר ותיקונים. ולקמן דף רמ"ז ורמ"ח "מאתר דא ינקי כל אינון מאריהון דחכמתא דקיימין למנדע במראה או ברזא דחלמא בגין דנביאים ינקי מלעילא ואלין מארי דחלמא או דמראה ינקי מהכא וכד מתחברא אתרא דא באתרא דלעילא בקשורא חדא כו'", עי"ש עד "דלא הוו חמאן נביאים בר על ידא דדרגא אחרא תתאה כו'", עי"ש. ואלו היכלין הן דנוקבא כמש"ל "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כו', לחזות בנועם ה' באינון ז' רקיעים לעילא, ולבקר בהיכלו באינון ז' רקיעים דלתתא, ואלין קיימין אלין לקבל אלין כו' אינון תתאין אינון היכלין לאינון רקיעין עלאין לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא כמה דאוקימנא באינון היכלין דקאמרן". ר"ל בפרשת בראשית. "ואע"ג דאוקימנא כו'". ורקיעין עלאין הן עשר ספירות של דכורא שהן ז' רקיעין כנ"ל ג"ר נכללין ברקיע א' ויסוד ומלכות עטרת היסוד ברקיע א' והן מתקשרין באלו שבעה היכלין. וראייתן של נביאים ברקיעין עלאין על ידי אותן היכלין בהתלבשות המראה באלין היכלין מה שאין כן במשה כמו שאבאר לקמן אי"ה:
זהר ב, דף רמה ע"א תחלת דבר ה' בהושע כו'. ר"ל התחלת הדבור עמו היה מתוך היכל זה. אע"ג דדרגא דנביאים מתוך היכל ב' וג' מכל מקום התחלתן מזה ולכן אמר לו קח לך כמש"ו ולכן נאמר תחלת דבר ה' בהושע ולא אצל נביא אחר שלא נכתב זה אלא משום שבתחלת דבורו כשהגיע אל זה המקום אמר לו ה' קח לך אשת כו' לפי שהלכו אחרי' ישראל בימיו כמש"ו וזהו תירוץ על קושית הגמרא (פסחים פ"ז א', ב"ב י"ד ב') תחלת דבר ה' בהושע וכי בהושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים כו':
זהר ב, דף רמה ע"א שירותא דכל דרגין. ר"ל התחלת דרגא דקדושה מתתא לעילא וסופ' מלעילא לתתא ואחרי' מצולות ים סטרא דמסאבא:
זהר ב, דף רמה ע"א וז"ש ובגין דהושע חמא מן שירותא דא סופא דכל דרגין ואצטרך לנטלא האי אשת זנונים בגין דישראל אתאחדו ואתמשכו מתמן לתתא. ר"ל משם מתוך ההיכל הזה נתמשכו לתתא שתחתי' ס"א כנ"ל:
זהר ב, דף רמה ע"א לגבי ההוא אתר דאקרי אשת זנונים בגין דשבקו ולא אתדבקו בהאי אשת חיל. שהן היכלין דקדושה והלכו אחר היכלין דסט"א שהן תאוות עוה"ז וע"ז שנמשלה לזונה בפתויי' כמ"ש במשלי ובזוהר פרשת בראשית דף ל"ח ע"ב (ח"א לח, ב) "ואלין אינון צדיקיא דלא אחלפו יקרא כו'", עיי"ש עד "מנכריה אמריה החליקה". והן כל היכלין דסטרא דמסאבא כמ"ש לקמן רס"ו ורס"ז דהכא קיימין כל אינון נשיקין בישין ותיאובתין בישין וכל עדונין דגופא דהאי עלמא די באינון עדונין אתתריך ב"נ מהאי עלמא ומעלמא דאתי ועל האי היכל' כתיב כי נפת תטפנה שפתי זרה, בהאי היכלא קיימא חד רוחא דאיהו ממנא על כל אלין דלתתא ואיהו כללא על כל שאר רוחין האי היכלא מתקשטא בקשוטא דשפירו על כל אינון היכלין. ר"ל לפי שהוא היכל ששי, גופא דסט"א, כלל כל היכלין וכל היכלין הן של הזונה וכאן הוא כלל וכאן הוא הרצון והתשוקה אל סט"א ר"ל. "בהיכל' דא מתלכדי רגלייהו דטפשאי על האי היכלא כתיב אל תחמוד כו' וכדין אתקריבו רגלוי להאי היכלא דאיהו כללא דכלהו תתאין כדין והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב כו'". וז"ש כאן וחמי תמן כל אינון היכלין דאינון כו':
זהר ב, דף רמה ע"א כגוונא דעביד נח כו'. כמ"ש בזוהר דלא אעל באינון היכלין לאתפתא אבתרייהו ח"ו אלא למבדק בחובא דאדה"ר שסחטה חוה ענבים כמ"ש גפן הי' שאין דבר שמביא כו'. והוא היכלא שביעאה דמסאבא, ונח לא יכול לעמוד בו כמש"ל דף רס"ז ע"ב (ח"ב רסז, ב) "היכלא שביעאה דא הוא היכלא דשמרי דחמרא לאתרוואה ביה כד"א ויישת מן היין וישכר ויתגל כו'" כמ"ש ענבימו ענבי ראש אשכלות מרורות למו חמת תנינים יינם כו', ולכן ירא הושע לכנוס בו עד שהרשה לו הקב"ה:
זהר ב, דף רמה ע"א וכתיב וילך ויקח את גמר בת דבלים למנדע כו'. כמ"ש בגמרא (פסחים פו, א) גמר שהכל גומרים בה, והוא כמש"ל דף רס"ג ע"א (ח"ב רסג, א) כתיב מי גבר יחי' ולא יראה מות ימלט נפשו וגו' מאן הוא ב"נ בעלמא דאתברי דלא יחמי מותי' ההוא דכל עלמא אתמשכן אבתרי' כו' עי"ש. בת דבלים אמר רב דבה רעה בת דבה רעה, בת הנחש הקדמוני שדבר לשה"ר על הבורא וכן היצה"ר וכל כת דיליה כידוע. ושמואל אמר שמתוקה בפי הכל כדבילה כמש"ל כי נפת תטפנה שפתי זרה כו'. ור"י אמר שהכל דשין בה כדבילה כנ"ל וכמ"ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:
זהר ב, דף רמה ע"א ועל דא חמא מגו היכלא דא שירותא כו'. כנ"ל תחלת וחזא גם כן בשירותא דהיכלין דמסאבא וזהו ענין של ילדי זנונים שני בנים ובת אחת. כי בהיכלא דקדושה בהיכל הא' אמר בפרשת בראשית אית רוח דאקרי ספירא כספירו דאבן טבא, נציץ לתרין סטרין. ואמר לקמן היכלא קדמאה יוצר אור ובורא חושך כו' נציץ לתרין סטרין. ואמר בפרשת בראשית דא הוא לימינא לשמאלא אית רוחא דאקרי לבנה ודא אתכליל כו'. ואמר לקמן דף רמ"ו ע"א (ח"ב רמו, א) דרוחא דאקרי ספירא הוא דכורא ובו אתכלילו נשמתין דכורין, ולבנה נוקבא ובה נכללו נשמתין נוקבין לפי שהיכל הזה נכלל מיסוד ועטרת כמש"ל, ורוחא דכורא מתנוצץ לתרין רוחין הרי ב' דכורין ונוקבא אחת. והן נגד ג' גווני הקשת שהן ג' אבהן שנכללין ביסוד כמ"ש בכ"מ וידוע שיצחק הוא סטרא דנוקבא וכן כאן אמר לשמאלא רוחא לבנה נוקבא, וכן כל סטרא דשמאלא נוקבא, והן ב' בנים ובת אחת:
זהר ב, דף רמה ע"א והענין כי ביסוד יש ב' צנורות מימין ומשמאל. וזהו נציץ לתרין סטרין. ונגד עטרת היסוד לבנה וכמ"ש למטה. ולפי שבעטרת כלולים ב' הצינורות בנקב א' ואין שם ב' נקבים לפיכך נכלל בא' וכמ"ש למטה (וזהו סוד גדול בדברי רז"ל בסימני איילנות שאין לה שפולי מעיים (כתובות יא, א) ונקראת איילנות דוכרניתא (יבמות פ, ב) כו' ומ"מ בלשון נקבה בסוד איל ואילת כי אין לה רק בחי' דכורא שבנוקבא והבן). וידוע שזה לעומת זה עשה האלהים והן ילדי זנונים הנ"ל. והראשון קרא יזרעאל כי מצינור הימין הולך הזרע כידוע וזהו ושברתי קשת ישראל בעמק יזרעאל שם הקשת. והשני לא עמי כי מיסוד יצאו כל צבאות ה', עם ישראל. ואח"כ במקום אשר יאמר להם לא עמי יאמר להם בני אל חי שהוא יסוד שיחזרו ישראל לקדושה והן ג' דרגין קנאה ותאוה וכבוד שמוציאין מן העולם שהן נפש רחבה שהוא תאוה תלוי בנפש, וקנאה וכבוד ברוח גבוה, ועין רעה שכולם ברוח. ורוח דכורא סוד הספיר ונפש נקבה סוד לבנה. ואחר שיחזרו לקדושה אמרו לאחיכם עמי כו' וארשתיך ג' פעמים בג' קדושין שהאשה נקנית כמ"ש ברעיא מהימנא וכנ"ל:
זהר ב, דף רמה ע"א היכלא דא כו' דקיימא בנהירו. לפי שבמדורין אמר בפרשת בראשית דף מ' ע"א (ח"א מ, א) "מדורא קדמאה לתתא הוא אתר בי חשיך דלא נהיר כו'" אמר כאן מדורא דקיימא בנהירו:
זהר ב, דף רמה ע"א לאתערט' בדרגוי. ר"ל בהיכלין שלמעלה. ומפרש ואזיל באינון דרגין דכתיב כו':
זהר ב, דף רמה ע"א דכתיב ויראו את אלהי ישראל. הם אלו היכלין כמש"ל:
זהר ב, דף רמה ע"א טהריא"ל שמי'. (והוא ממונה גם כן על התפלה כמש"ו להכניסה אם היא כדקא יאות. וז"ש רז"ל צריך לטהר לבו קודם התפלה כדי שהמלאך טהריא"ל יכניסה למעלה. וכן הוא ממונה להכניס הנשמות ותפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה שנאמר על לא חמס בכפי כו' ויכניסה המלאך הנ"ל למקום הנ"ל כמש"ל והבן. וז"ש מי יעלה בהר ה' שהוא תפוח הנ"ל, נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי כו', וכן על הנפשות כנ"ל, אבל ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע). וכן במדור הראשון (ח"א מ, א) עי"ש ועל ההוא אתר כו':
זהר ב, דף רמה ע"א קיימא ההוא ממנא בההוא סטרא. ר"ל בסטרא דקדושה לפי שיש א' בהיכלא הראשון של היכלין דמסאבא עומד כנגדו לקבל ההיא נשמה שנדחית מכאן כמש"ל האי ממנא קיימא בסטרא דא אי זכאת כו' אי לא זכאת האי ממנא אחרא דקיימא בסטר אחרא זמין כו' כגוונא דא ההוא ממנא קדישא כו', ולקמן דף רס"ג ע"א (ח"ב רסג, א) "היכלא קדמאה שירותא דסטרא דיצה"ר כו' בהאי היכלא קיימא חד ממנא ודומה שמי' והאי איהו קיימא לעילא ותתא, דא איהו אחיד בנשמתא כד אתדחייא מהיכלא קדישא על ידי דההוא ממנא טהריא"ל והאי איהו קאים לגבי' ההוא תרעא דההוא סטרא קדישא כו':
זהר ב, דף רמה ע"א וכלהו מארי דעיינין. [וכלהו נקראין על שם ממנא דעלייהו כידוע וזהו סוד טהור עינים], ר"ל המשגיחין על העולם. כמש"ל דף רנ"א ע"ב (ח"ב רנא, ב) מארי דעיינין דעבדי חושבנא כו', ושם בהיכל רביעי ב"ד של מעלה וכאן בפתח הזה הוא פתח של מלכות שנקרא פתח עינים כאן הוא ב"ד של מטה, וכן באופנים שהן בארץ מלכות הן מליאות עינים סביב וכן בסטרא דמסאבא מלאך המות מלא עינים והוא בהיכל הד' כמש"ל דף רס"ו ע"א (ח"ב רסו, א) ואלין מתערי לההוא חויא כו' עי"ש, והוא נגד סטרא דגבורה. וכן בארצות. ציה אתר דמלאך המות והוא דרגא דגבורה כמ"ש לעיל ועיני ה' המה ז' כמ"ש שבעה אלה עיני ה' המה משוטטות כו' וכמ"ש בפרשת בראשית דף מ"ג ע"ב (ח"א מג, ב) בגין דאית שבעה עיני ה' דמשטטי בכל ארעא כל מה דאתעביד בעלמא והם ע' נגד ע' סנהדרין ואמר שם דף מ' ע"א (ח"א מ, א) דבמדור הראשון תחת ממנא טהיר"אל ע' ממנין מעופפין כו'. וכל המדורין הם נגד אלו היכלין רק שהמדורין הם בארץ של כסא בארץ החיים והיכלין שחשיב שם דף מ"א ע"א (ח"א מא, א) הן בתוך המדורין בארץ הנ"ל, והמדורין הן נגד ז' ארצות בארץ של העה"ז והמדורין הן כסדר ההיכלין ומדור הששי הוא מדור הת"ת נגד היכל הרצון לכן שם גם כן ד' חיות והוא נגד הים בעה"ז שהולך תחת הארץ תבל, ולכן שם אניות יהלכון כמ"ש שם מדורא שתיתאה מדורא עלאה קריב למלכו שמיא שבהיכל הז' שם מלכות שמים הארץ העליונה משכן השכנה ובי' ארבין ונחלין דמתפלגין מן ימא וכמה נונין אינון דמרחשן כו' ע"ש כל ד' חיות והיכלות שחשיב שם בדף ל"ח ול"ט הן היכלות בג"ע זה התחתון [וכולן בארץ העליונה תבל בג"ע וכן יש ז' היכלות בג"ע העליון במדור העליון לגו לנשמות העולין למעלה שם]: