מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ספר המדות — קשוי לילד

אא. אִשָּׁה שֶׁאוֹכֶלֶת צְנוֹן בְּעִבּוּרָה, תֵּלֵד בְּקִשּׁוּי.
בב. אִשָּׁה שֶׁהִיא מְקַשָּׁה לֵילֵד, סְגֻלָּה שֶׁתִּתֵּן לָהּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִשִּׁבְעָה בְּאֵרוֹת.
גג. גַּם בָּנֶיהָ לא יִהְיוּ עִמָּהּ בַּבַּית.
דד. גַּם. תִּלְחַשׁ לָהּ בְּאָזְנָהּ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם ס"ג.
הה. גַּם מִטָּתָהּ לא תַּעֲמד בְּמַעֲרָב וּבְדָרוֹם.
וו. גַּם תִּתְלֶה עַל צַוָּארָה מִמָּרוֹר הַנִּשְׁאָר.
זז. גַּם תִּלְחַשׁ לָהּ בְּאָזְנָהּ אוֹתִיּוֹת: פֵּא וָיו עַיִן הֵא.